חַדְרִי הֶחָדָשׁ

הֵידָד, חַדְרִי הֶחָדָשׁ, הַצּוֹפֶה פְּנֵי יָם,

הַנִּשָּׂא בְּעֶשְׂרִים אַמָּה מֵעַל לַמִּדְרֶכֶת!

רוּחוֹת מֵאַרְבַּע רוּחוֹת,

עִם לַיְלָה – חַג-נְגֹהוֹת,

בְּדִידוּת מְבֹרֶכֶת.

קִשְׁרוּ נָא עָלַי, אֵפוֹא, פְּגָעִים קְטַנִּים עִם גְּדוֹלִים

לְהַלְאוֹת הַיָּגֵעַ.

אֶת אָזְנִי מִכֶּם אֶאֱטֹם, אֶת עֵינִי אַעְלִים:

לִבִּי מְפֻיָּס לְמַפְרֵעַ.

תל-אביב, תרפ"ו