זוֹכֶרֶת,

אֶזְכֹּר לֹא אַחַת:

כְּסוּס נִבְעָת

דָּהַר הַלֵּב הַחוֹלֶה:

הַכֹּל, כִּלְאוֹר שֶׁל יָרֵחַ מָלֵא,

הָיָה מְדֻמֶּה וְחִוֵּר.

וּפִתְאֹם – – בַּדְּמִי – –

רֶמֶז אֵשׁ.

מְבַשֵּׂר וּמַזְכִּיר וּמַרְוֶה וּמַצְמִיא

וּמוֹחֵץ וְחוֹבֵשׁ.

אביב, תרפ"ט