לֶךְ לְךָ

לֶךְ-לְךָ לָאוֹמְרִים, כִּי

הַזְּמָן יִכְלֶה וְיִתַּם –

נִסְתְּרוּ דַרְכֵי אֲדָמָה

מַתְּבוּנָתָם וְדַעְתָּם.

אוֹת לְקַחְתֶּם מִמְּאוֹרִים

יֶחְשְׁכוּ אוֹרָם וְעִתָּם,

מַה תְּשִׂימוּן עוֹד לְבַבְכֶם

לַעֲלוֹתָם אוֹ לְרִדְתָּם?

מַאֲסוּ כָל זֶה, וְתִמְהוּ

עַל יְקוּתִיאֵל אֲשֶׁר תָּם!

(1039–1040)

לתוכן הענינים