וְלֵב נָבוּב
וְלֵב נָבוּב וְתוּשִׁיָּה
סְתוּמָה
וְגוּף נִרְאֶה וְנֶפֶשׁ
נַעֲלָמָה,
וְאֶרֶץ שׁוֹחֲרֶיהָ
יִמְצְאוּ רָע
וְלֹא שָׂשׂוֹן לְאָדָם
בָּאֲדָמָה:
וְעֶבֶד יַהֲרֹג הַיּוֹם
אֲדֹנָיו,
וְשִׁפְחָה יִסְּרָה
מַלְכָּהּ, וְאָמָה,
וּבֵן יָקוּם עֲלֵי
אָבִיו וְאִמּוֹ
וְכֵן הַבַּת בְאָבִיהָ
וְאִמָּהּ.
יְדִידַי, רָאֲתָה עֵינִי
בְּתֵבֵל,
אֲשֶׁר הַטּוֹב בְעֵינֵי
כֹל – מְהוּמָה!
יְמֵי חַיֵּי אֱנוֹשׁ
יִשָּׂא עֲמָלִים
וְיִשָּׂא אַחֲרִיתוֹ
גוּשׁ וְרִמָּה.
וְתָשׁוּב הָאֲדָמָה
לָאֲדָמָה
וָתַעַל הַנְּשָמָה
לַנְּשָׁמָה.