שָׁאַל לְהוֹדוֹת
שָׁאַל לְהוֹדוֹת לָךְ
לִבִּי – וְלֹא יָכֹל,
לוּ יֵשׁ תְּבוּנָתִי
רָחְבָּהּ כְּמוֹ כַלְכֹּל,
לִבִּי הֲלֹא טֶרֶם
יַשְׂכִּיל תְּהִלָּתְךָ –
גָּדְלוּ חֲסָדֶיךָ
עָלַי וְעַל הַכֹּל!
מִבִּלְתְּךָ אֵין לִי
מִבְטָח, וְאַיֵּה צוּר
זוּלָתְךָ, סוֹבֵל
עוֹלָם כְּמוֹ אֶשְׁכֹּל?
הֵן לָךְ אֲנִי נִשְׁלָךְ,
אֵיך לּא אֲקַוֶּה‑ לָךְ –
וּבְיָדְךָ נֶפֶשׁ כֹּל‑חַי
וְרוחַ כֹּל!