שַׁחַר עֲלֵה

שַׁחַר עֲלֵה אֵלַי, דּוֹדִי, וְלֵךְ עִמִּי,

כִּי צָמְאָה נַפְשִׁי לִרְאוֹת בְּנֵי עַמִּי.

לָךְ אֶפְרְשָׂה מִטּוֹת זָהָב בְּאוּלַמִּי

אֶעְרָךְ‑לְךָ שֻׁלְחָן, אֶעְרָךְ‑לְךָ לַחְמִי,

מִזְרָק אֲמַלֵּא לָךְ מֵאַשְׁכְּלוֹת כַּרְמִי –

וּשְׁתֵה בְּטוּב לֵבָב, יִיטַב לְךָ טַעְמִי.

הִנֵּה בְּךָ אֶשְׂמַח שִׂמְחַת נְגִיד עַמִּי

בֶּן‑עבְדְּךָ יִשַׁי, הָרֹאשׁ לְבֵית לַחְמִי!

לתוכן הענינים