שַׁעַר אֲשֶׁר

"שַׁעַר אֲשֶׁר נִסְגַּר – קוּמָה פְּתַחֵהוּ

וּצְבִי אֲשֶׁר בָּרַח – אֵלַי שְׁלַחֵהוּ!

לְיוֹם בּוֹאֲךָ עָדַי לָלִין בְּבֵין שָׁדָי

שָׁם רֵיחֲךָ הַטּוֹב עָלַי תְּנִיחֵהוּ".

"מַה זֶּה דְּמוּת דּוֹדֵךְ, כַּלָּה יְפֵה‑פִיָּה,

כִּי תֹאמְרִי אֵלַי: שִׁלְחָה וְקָחֵהוּ?

הַהוּא יְפֵה עַיִן אָדֹם וְטוֹב רֹאִי?"

"רֵעִי וְדוֹדִי זֶה – קוּמָה מְשָׁחֵהוּ!"

לתוכן הענינים