גַּם הַשּׂוֹנֵא שֶׁבַּשִׁירִים
זוֹעֵק: בְּעַד!
גַּם הַנִּפְתָּל שֶׁבַּנִירִים
יָשָׁר נוֹלָד.
אִם לְהַצְבִּיעַ, אֱלֹהִים —
הִנֵּה הַיָּד!
גַּם אַחֲרוֹן הַחֲלוֹמוֹת
הוּא בַּעַל-פְּתֹר.
בָּעֲמֻקָה בַּתְּהוֹמוֹת
יֵשׁ הַר-נְהוֹר.
תָּמִיד, בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת
פּוֹרֶה הָאוֹר.
גַּם הָאֵיתָן בָּאֱמוּנִים
חַיָּב לִמּוֹט.
יֵשֻׁיּוֹתֶיךָ אֵין מוֹנִים
בְּנֻסְחָאוֹת.
וְאֶת פָּנֶיךָ שׁוּב בּוֹנִים
נוֹשְׂאֵי הָאוֹת…
גַּם הָעוֹזֵב אוֹתְךָ עַל סַף,
עִמְּךָ יַעֲזֹב.
מִי יְדַמֶּה דָּגָן אָסַף,
יַחְפֹּן אֵזוֹב.
עַד שֶׁנָּחוּשׁ בְּתֹם הַקְּרָב —
שֶׁאֵין לוֹ סוֹף…