אוֹדְךָ אֲדֹנָי עַל-טוּבֶךָ,
אֶשְׁתַּחֲוֶה לְּךָ עַל-חַסְדֶּךָ;
כִּי הֶחֱיֵיתָ אֶת-גְּוִיָּתִי,
וְהֶחֱזַרְתָּ בִּי אֶת-נִשְׁמָתִי!
אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה בָרָאתָ,
וּלְשָׁרֵת לְפָנֶיךָ לוֹ קָרָאתָ;
בְּצַלְמְךָ כִּדְמוּתְךָ יְצַרְתָּהוּ
וּמָלֵא פְלָאִים כּוֹנַנְתָּהוּ!
בְּאַהֲבָתְךָ חוֹנַנְתָּנוּ תּוֹרָה,
עֲרֵבָה וְנֶחֱמָדָה וּטְהוֹרָה;
מִכָּל הָעַמִּים אוֹתָנוּ בָחַרְתָּ,
וּלְנוֹשְׂאֵי דִּגְלְךָ הִכָּרְתָּ!
בֵּין-אוֹר וָחֹשֶׁךְ הִבְדָּלְתָּ,
בֵּין-יוֹם וָלָיְלָה הִגְבָּלְתָּ;
לְשֶׂכְוִי נָתַתָּ בִינָה,
לְבַשֵּׁר הַשַּחַר בִּנְגִינָה!
בְּעַם סְגֻלָּה חָלַקְתָּ-לִי
וְרוּחַ חֹפֶשׁ נָפַחְתָּ-בִּי;
זֶבֶד טוֹב זְבַדְתָּנִי
וְבֵין הָאֲנָשִׁים שַׂמְתָּנִי!
אַתָּה עִוְּרִים פּוֹקֵחַ
עֵינַי בְּכָל-יוֹם פּוֹתֵחַ;
נִשֵּׂאתַנִי בְּכֹחַ רְאִיָּה,
תִּשְׁמְרֵנִי מִסַּנְוֵרִים וּשְׁאִיָּה!
בָּאָדָם שַׂמְתָּ מְזִמָּה
לְהִתְכַּסוֹת מֵחֶרְפָּה וּכְלִמָּה;
אַתָּה מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים
בְּכָבוֹד וְחֵן וְתֻמִּים!
אַתָּה מַתִּיר אֲסוּרִים,
מְפַתֵּח כַּבְלֵי צְרוּרִים;
קוֹרֵא לִרְצוּצִים דְּרוֹר,
מַזְרִיחַ לַחֲשֵׁכִים אוֹר!
בְּרַחֲמֶיךָ תִּזְקֹף כְּפוּפִים,
בְּגְבוּרָתְךָ תָּכֹף זְקוּפִים;
עֲדֵי-אֶרֶץ תַּשְׁפִּיל מִתְגָּאִים
עַד-מָרוֹם תַּגְבִּיהַּ נִדְכָּאִים!
רָקַעְתָּ הָאָרֶץ עַל-הַמָיִם,
נָטִיתָ עָלֶיהָ שָׁמָיִם;
הֲדוֹם לְרַגְלֵינוּ שֵׁתָּהּ,
לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ נָתַתָּהּ!
תָּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר,
תִּשְׁמְרֵהוּ מִפִּיד וָשָׁבֶר;
תִּנְצֹר הַמְיַחֲלִים לָךְ,
אַשְׁרֵי הַחוֹסִים בָּךְ!
אַתָּה עוֹשֶׂה-לִּי כָּל-צְרָכַי,
אוֹרִי וְיִשְׁעִי בְּכָל-דְּרָכָי;
אַתָּה מַסְפִּיק כָּל-חֶסְרוֹנִי,
אַךְ-אַתָּה מְמַלֵּא רְצוֹנִי!
יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה אָזָרְתָּ,
עַמְּךָ בְּתִפְאָרָה עָטָרְתָּ;
עֲבָדֶיךָ בִּפְתִילִים כִּבָּדְתָּ,
בָּנֶיךָ בְּטוֹטָפוֹת אָפָדְתָּ!
לַיָּעֵף תִּתֵּן כֹּחַ,
לַנּוֹדֵד תַּמְצִיא מָנוֹחַ;
תְּטַהֲרֵנוּ בִּנְטִילַת יָדָיִם
וּתְחַיֵּנוּ בִּרְחִיצַת עַפְעַפָּיִם!
נדפס בשבועון “בת קול” גליון י“א לבוב תרע”ג.