אָלוֹן עָנֵף וּגְבַהּ קוֹמָה, גְּאוֹן הַחֹרֶשׁ,

בְּלֵיל סוּפָה וָסַעַר נֶעֱקַר מִשֹּׁרֶשׁ;

וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר עִם הָנֵץ חַמָּה

חָרְדוּ שִׂיחִים סָבִיב וַתֹּאחֲזַם שַׁמָּה

לְמַרְאֵה גָדְלוֹ שֶׁל הֶחָלָל,

שֶׁלְּכָל אָרְכּוֹ הָיָה מֻטָּל

מוּלָם עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.

– “הָהּ, מִי יָכֹל שְׁעֹר, כִּי זֶה גָדוֹל כָּל־כָּךְ?” –

בְּעָגְמַת־נֶפֶשׁ שִׂיחַ אֱלֵי־שִׂיחַ שָׂח:

"אֲנַחְנוּ רַק גִּזְעוֹ רָאִינוּ

עִם עֲנָפָיו הַתַּחְתּוֹנִים,

אֲשֶׁר הִסְתִּירוּ מֶנּוּ אֶת הָעֶלְיוֹנִים –

וְעַל גָּדְלוֹ תָּהֹה תָּהִינוּ;

וְלֹא שַׁעַרְנוּ, לֹא דִמִּינוּ,

כִּי מִגִּזְעוֹ עַד צַמַּרְתּוֹ

פִּי שִׁנַּיִם עוֹד יָרוּם, יִגְדַּל,

וְרַק עַתָּה, עֵת בְּאַדִּיר נָפַל

וּלְכָל אָרְכוֹ לְפָנֵינוּ הוּא מֻטָּל,

נוּכַל נַכִּיר אֶת רֹב גָּדְלוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ… –

חֲבָל עַל הַאי שׁוּפְרָא, חֲבָל!"

יֵשׁ כִּי נַכִּיר גָּדְלוֹ שֶׁל גֶּבֶר רַק

עֵת לָנוּ כְּבָר חַיִּים שָׁבַק.