שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם / נפתלי הרץ אימבר
ואמרתם שלום כה לחי (שמואל)
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְהוּדִים
בְּכָל מְקוֹם מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם,
עֲנִיִּים נִדְכָּאִים וּמְרוּדִים
בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיכֶם.
בִּשְׁלוֹם צִיּוֹן אֶדְרֹשָׁה:
“אַיֵּה אֶחָי תּוֹעִים?”
“אֵיפֹה אֶחָי רֹעִים?”
קֵדְמָה, צָפוֹנָה, מִזְרָחָה
כַּפַּי בְּשָׁלוֹם אֶשְׁלָחָה!
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יִשְׂרְאֵלִים,
בְעַמִּים נָדוּ וְנָעוּ,
תִּתְבּוֹלְלוּ בֵּין עֲרֵלִים
וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל תִּקְרָאוּ,
שִׁמְעוּ לְקוֹלִי בַּגּוֹלָה
עַל הָהָר רְאוּ הַנֵּס!
וְיַד יָהּ עַל כֵּס!
קֵדְמָה, מִזְרָחָה וְיָמָּה
גוֹי וֵאלֹהָיו שָׁמָּה!!
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, תַּלְמִידִים,
הוֹגִים בַּתַּלְמוּד וְשִׂיחוֹ,
לִדְבַר יְיָ חֲרֵדִים
וּמְצַפִּים לְעִקְּבוֹת מְשִׁיחוֹ;
תְּצַפּוּ יָמִים רַבִּים
כִּשְׁנוֹת קִוִּינוּ וְנָעוּ,
בִּלְחָיֵיכֶם יַעֲלוּ עֲשַׂבִּים
וְעִקְּבוֹת מָשִׁיחַ בַּל נוֹדָעוּ. –
קֵדְמָה, יָמָּה, צָפוֹנָה
הָעִיזוּ יַחַד צִיּוֹנָה!
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, רַבָּנִים,
מוֹרִים, דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת,
מְגַלֵּי עִדָּן וְעִדָּנִים
קֵץ הָעִתִּים הַסְּתוּמוֹת!
דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיּם
דְּבָרִים טוֹבִים וְנִמְרָצִים,
חַזְּקוּ עַמָּה בַּחַיִּים
לַעֲמוֹד כַּגִּבּוֹר בַּפְּרָצִים!
קֵדְמָה, צָפוֹנָה וְיָמָּה
קוֹל יְיָ שָׁמָּה!!
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַטִּיפִים –
מַטִּיפִים לְיַיִן וְשֵׁכָר
מִתּוֹרָה וְדֵעָה שְׁדוּפִים,
תַּשְׂפִּיקוּ בְּיַלְדֵי נֵכָר.
הַטִּיפוּ לְעַמִּי, לְאַרְצי
הָפִיחוּ רוּחַ חַיִּים בָּמוֹ,
כִּי עָלָה בֶּן- פַּרְצִי
לָחִישׁ עֲתִידוֹת לָמוֹ.
קֵדְמָה, יָמָּה, צָפוֹנָה
קוֹל קוֹרֵא צִיּוֹנָה!!
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, חֲבֵרִים,
נַפְשְׁכֶם לְצִיּוֹן מְיַחֶלֶת,
כּוֹרְתֵי אֳרָזִים לִבְנוֹת חֲצֵרִים,
– הָקִים סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת –
אֶרְאֶנוּ – עוֹד יָבֹא הַיּוֹם
שֶׁמֶשׁ צְדָקָה תָּאִירָה,
יִשְׂרָאֵל עוֹד יִהְיֶה לְאוֹם
וְשִירֵי צִיּוֹן נָשִׁירָה!
קֵדְמָה, מִזְרָחָה, צָפוֹנָה
“הֵידָד!” נָשִׁירָה נָרוֹנָה!
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְדֵי חָרוּצִים,
אִכָּרֵי יִשְׂרָאֵל בִּפְלֶשֶׁת,
לִפְנֵי אֲחֵיכֶם כַּחֲלוּצִים
עֲבַרְתֶּם הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת,
יָבֹא הַיּוֹם – בְּעֵינַי לֹא יִפָּלֵא
וּבְעֶזְרַת אֱלֹהַי
עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא
נִשְׁתֶּה “כֹּה לֶחָי!”
קֵדְמָה, מִזְרָחָה, צָפוֹנָה
וּמְגַמַּת פָּנָי צִיּוֹנָה!