לַחֲבֵרִי בְּהֵיכַל שִׁירָתֵנוּ
וּשְׁכֵנִי בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ
הר"ר מְנַחֵם דּאָלִיצְקִי
לָמָּה תִבְכֶּה, לָמָּה תֵילִיל נֹדֵד חֵלֵכָה,
עַל עָזְבְּךָ אֶרֶץ הֱקִיאַתָך מִגֵּוָה?
הִנֵּה גַם אָנֹכִי מֵאַרְצִי אֵלֵכָה,
גַּם הִיא הֱקִיאַתְנִי -וְנַפְשִׁי מַה שְּׁלֵוָה!
אֲיֻמִּים הַחַיִּים וְנוֹרָא מוּתֵנוּ!
אַךְ אַל נָא שְׁנֵינוּ מִפְּנֵיהֶם נֵחָתָּה,
לֹא עֵצִים יְבֵשִׁים אָנֹכִי וָאָתָּה
וּמַגָּלָם קֵהָה לַכְחִיד עָצְמֵנוּ.
אַתָּה הֹלֵךְ לְחַיִּים – לֵךְ וְהִלָּחֵם
וַאֲנִי עַל מִשְׁכָּבִי אַשְׁלִים מִלְחַמְתִּי,
וְכָמוֹנִי כָּמוֹךָ אַל נָא נִנָּחֵם
עַל חֲלֹמוֹת שֶׁתַּחֲלוֹם וְעַל אֲשֶׁר חָלָמְתִּי
לֹא מִקְסַם כָּזָב רָאִיתִי בַחֲלוֹמִי
וְתַרְמִית עֵינָיִם גַּם אַתָּה לֹא תַחַז;
לָכֵן אַל תִּירָא כָמוֹנִי מִשּׁחַת,
הֵא לְךָ עֵטִי, עֲלֵה רֵשׁ מְקוֹמִי!
יהודה ליב גארדאן
ספ"ב 14 יולי 1892