אל הלקח ארון האלהים, ה"ה האלוף הנעלה כמוהר"ר אהרן חיים פינקרלי מץ בק"ק וירונה, כי פאדובה בא לעת מרפה, והנה בעתה וימת שם
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
הוֹי פָּאדוֹבָה תִזְעַק אֵבֶל עוֹרֶרֶת,
הוֹי בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ תָּהִים וֵירוֹנָה,
וּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּן תָּבֹאנָה,
לָשֵׂאת הֶגֶה וָהִי בִמְרוֹמֵי קֶרֶת.
אוֹיָה! כִי יָד הוֹיָה בִנְשִׂיא תִפְאֶרֶת,
וַתֵּכֶל מַמְלַכְתּוֹ עַד לֹא נָכוֹנָה;
תֵּאָלַמְנָה חָכְמוֹת, לֹא עוֹד תָרוֹנָה,
הַתּוֹרָה תִשְׁתּוֹמֵם, כִּמְעַט נֶעְדֶּרֶת.
מִי זֶה יָשִׁיב אֶל אֵל אַנְשֵׁי עַוְלָתָה?
מִי זֶה יוֹרֶה דֵעָה עַל כֵּס מֶמְשֶׁלֶת,
וִיהִי מַחְסֶה וָעוֹז עֵת בַּצָּרָתָה?
כָּל-רוּחַ נִשְׁבָּרָה אַךְ בּוֹ הִרְגִּיעָה,
אַךְ בּוֹ כָל-לֵב דָּוֶה מָצָא תוֹחֶלֶת,
הָהּ! כִי גָמַר חָסִיד! אֵל נָא הוֹשִׁיעָה.