הוֹי, מַשָׂא זִכְרוֹנוֹת הָאַהַב!
לִי צִוִּיתָ מוֹקֵד וְכִנּוֹר,
וְלָהֶם לַזָּרִים, זֶה רַק לַהַב
לְחַמֵּם אֶת נַפְשָׁם בַּקֹר.
לְחַמֵּם אֶת לִבָּם הַשָּׂבֵעַ
הֵם צְרִיכִים לְדִמְעַת עֵינִי…
הַאֻמְנָם בִּשְׁבִיל זֶה אָהַבְתִּי
וְשׁוֹרַרְתִּי אֶת שִׁיר יְגוֹנִי!
הָהּ, אֵלִי, הַשְׁקֵנִי נָא רַעַל,
שֶׁאֶהְיֶה לְאִלֶּמֶת-שִׁירִים,
וְשָׁטְפָה שִׁכְחָה קוֹרֶנֶת
צִלְצְלֵי תְהִלָּה מַחְפִּירִים.