(שלוחה לידידי ה' ש. ציז.)

הַשָּׁנָה הַיְשָׁנָה הָלְאָה נוֹדֶדֶת,

שָׁנָה חֲדָשָׁה אֵלֵינוּ צוֹעֶדֶת,

אֶל לֵב כָּל הַיְצוּר אוֹר חָדָשׁ שׁוֹלַחַת;

וּבְרִית אַהֲבָתִי לְךָ עַתָּה חִדַּשְׁתִּי.

וּבְרָכָה מִלֵּב לְךָ רֵעִי הִקְדַּשְׁתִּי,

כִּי תִמְצָא נֶצַח אַךְ אשֶׁר, אַךְ נַחַת.

וּלְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵב, תֵּחָתֵם,

בְּסֵפֶר צַדִּיקִים כָּל פֶּשַׁע לְחָתֵם;

כֵּן תִּמְחֶה פִשְׁעִי כִּי כַבִּיר הֶחֱרַשְׁתִּי,

הֵן אַהֲבַת לִבֵּנוּ יוֹם זֶה חִדַּשְׁתִּי!