צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי,

לָךְ נַפְשִׁי מֵרָחוֹק הֹמִיָּה;

תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יָפָתִי

עַד תֶּאְטַר בֹּר קִבְרִי עָלַי פִּיהָ.

תִּדְבַּק עַד מוֹתִי לְחִכִּי לְשׁוֹנִי,

אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, בַּת צִיּוֹן הַנְּשַׁמָּה;

יִיבַש לְבָבִי מֵחֳלִי, מֵעֹנִי,

אִם תִּיבַשׁ עַל עָנְיֵךְ דִּמְעָתִי הַחַמָּה.

יֵהָרֵס בֵּית חָמְרִי, תְּהִי נַפְשִׁי לִכְלִמָּה,

אִם יָסוּר מֵעֵינִי מַרְאֵה הֲרִיסוּתֵךְ;

יְהִי גְרוֹנִי כַמָּק, אֲכוּל עָשׁ וְרִמָּה,

אִם קוֹלִי לֹא אֶשָּׂא לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ.

לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ צִיּוֹן, לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ תַּמָּתִי,

אַתְּ, כָּל עוֹד אֶחִי, תּוֹחַלְתִּי וְשִׂבְרִי,

וְעֵת כִּי אָמוּתָה, בָּךְ תָּמִיד, יָפָתִי,

תִּהְיֶינָה שִׂפְתוֹתַי דֹּבְבוֹת בְּקִבְרִי.