אֶל שֶׁמֶשׁ הָאָבִיב / מרדכי צבי מאנה
(לסעודת פורים אשר עשה לנו רענו משה מיימון)
1. 🔗
מִשְּׁנַת הַחֹרֶף עַתָּה הֱקִיצוֹתָ,
אַתָּה שֶׁמֶשׁ אָבִיב, בָּרוּךְ בּוֹאֶךָ!
וּבְלִבִּי רִגְשֵׁי חַיִּים הַעִירוֹתָ,
עֵת עֵינַי הִשְׁקִיפוּ זֹהַר פָּנֶיךָ.
2. 🔗
עוֹד קֹר קִפָּאוֹן, עוֹד שֶׁלֶג מִסָּבִיב,
עוֹד עֲרָפֶל כָּבֵד יָעִיב עַרְבָּיִם;
אַךְ נַפְשִׁי תִּשְׁמַע קוֹל צַעֲדֵי הָאָבִיב,
יָחִישׁ אַחֲרֶיךָ בִּתְכֵלֶת שָׁמָיִם!
3. 🔗
אָז אֶשְׂחַק לַסַּעַר, אֶלְעַג לַקָּרָה,
אֶשְׁכַּח הַחֹרֶף, גַּם עַב-טִיט וָרָפֶשׁ,
כִּי אַתָּה בַשַּׁחַק שֶׁמֶשׁ תִּפְאָרָה
תָּשִׁיב כָּל רוּחַ וּתְחַיֶּה כָּל נָפֶשׁ!
כֵּן אוֹר הַתִּקְוָה כָּל עָמָל יַשְׁכִּיחַ,
כָּל סַעֲרוֹת הַחַיִּים יַשְׁקִיט, יַשְׁבִּיחַ;
אַךְ לָמָּה אוֹר זֶה לֹא תָמִיד יוֹפִיעַ?
גַּם שֶׁמֶשׁ לָמָּה יַעֲזֹב חוּג רָקִיעַ?
לָמָּה תִּקְוָתִי שׁוֹלָל תּוֹלִיכֵנִי?
וּלְאוֹר שֶׁמֶשׁ אָבִיב עָצֵב הִנֵּנִי?…
אדר שני, תרמ“ג. פ”ב