בְּרִדְתָּם שְׁאוֹל חַיִּים 1
קֹולִי אֶל יְיָ אֶקְרָא
מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי
הַעַל מִשּׁחַת חַיָּי
וְאַל אֶטְבְּעָה בְּנַחלֵי מָוֶת
צַו לָאָרֶץ וּתְקִיאֵנִי
פֶּן תִּסְגּוֹר בְּרִיחֶיהָ לָעוֹלָם
אוֹי לִי כִּי אֶפּוֹל פְּלָאִים
אוֹי לִי כִּי בַיְיָ מָרִיתִי.
מֵרָחוֹק אַבִּיט עִמְקֵי שְׁאוֹל
אֲפָפוּהוּ בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת
שַׁעֲרֵי שׁאוֹל נִפְתָּחוּ
וּלְפֶתַח חַטָּאת רוֹבֵץ
תִּגְרַת יָדָהּ תַּחְתּוֹף רָשָע
וְתַצעִידֵהוּ לְמֶלֶךְ בַּלָּהוֹת
כְּצֵל נָטוּי יִתְהַלֵּךְ –
וְרִשׁעוֹ נִלְוָה עִמּוֹ.
בְּמַחֲשַׁכִּים יֵשֵׁב בְּכוֹר מָוֶת
בְּגֵיא אֲבַדּוֹן סֶלָה
בֵּיתוֹ אַבְנֵי בֹהוּ
חוֹשֶׁךְ וְעֵיפָה רְפִידָתוֹ
נָקָם כְּבֶגֶד יַעֲטֶה
שֵׁבֶט עֶבְרָה שֵׁבֶט מַלְכוּתוֹ
בֶּהָלוֹת וּבְעָתָה סָבִיב לוֹ
מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.
כְּפֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אֹזֶן
לֹא יִשְׁמַע דַּכְּאֵי רוּחַ
מֵעָפָר יִלְלָתָם תְּצַפְצֵף
יְלֵל תֹּהוּ יְיֵלִילוּ.
שָׁם בְּרוֹב פִּשְׁעֵימוֹ יִדַּחוּ
בְּמִכְשׁוֹל עֲוֹנָם מֵתֵי עוֹלָם
כְּרֻכְסֵי נָחָשׁ סְבִיבוֹת עָקֵב
סְבִיבוֹת רְשָׁעִים חַטֹּאתָם:
בְּעַצְמוֹת גֵּאֶה רֶצַח
כִּי נִגְדַּע לֶעָפָר קַרנוֹ;
מְקַנֵּא בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ
עֵינָיו בְּחֹרֵיהֶן נָמַקּוּ;
הַתַּאֲוָה לִבְנֵי תַעֲנוּגֶיהָ
מַפַּח נֶפֶשׁ סֶלָה;
וְחָמָס מְגוֹלָל בְּדָמִים
מְעֻנֶּה עַד הָעוֹלָם.
אַלְלַי לִי כִּי פָשַׁעְתִּי
נְפוּגוֹתִי נִדְכֵּיתִי מִמַּרְאֶה עֵינָי
גַּם עָלַי יַעבוֹר הַכּוֹס
וְעַד דַּכָּא אֶשְׁתֶּה רַעַל
אוֹי לִי כִּי חָטָאתִי
וְחַטָּאתִי אֶל חֵיקִי תָשׁוּב
נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע!
אַל נָא תִקְפּוֹץ בְּאַף רַחמִים
אֶעֱזוֹב דַּרְכִּי רַחֲמֵנִי
אַל תִּבְלָעֵנִי שַׁחַת חַיִּים
רוֹמְמֵנִי מִשּׁאוֹל וְחַלְּצֵנִי
אַז אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב.
-
)ע“פ מאמרם ז”ל: מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו ואמרו שירה (סנהדרין ק"י א'). ↩