א 🔗
צרפת, פריס, 18.9.1925
אדוני היקר והנכבד,
לשנה טובה!
כותב לי הד"ר פרלמן, כי אתה רוצה להתראות עמי. בשמחה רבה הייתי מזמין מקום ושעה, אך לדאבוני עלי לנסוע מחרתיים ללונדון לימים אחדים, והערב ומחר מלאות ידי עבודה, בקורי־ביזנס וכו'.
אשוב הנה — אולי — ביום ה' הבא ואישאר בפריס עד יום א' (27 לדצמבר) — אולי תנסה לטלגרף אלי (טלפון אין לי עתה) ונוכל לסדר ראיון? גם את פרלמן עוד לא ראיתי ולא אראה עד שובי מלונדון.
דרישת שלום לרעיתך.
מכבדך
ז. ז’בוטינסקי
ביאורים:
צריך הייתי להתראות עם ז’בוטינסקי בנוגע להוצאת ספרים “הספר” שייסדתי בברלין — לייפציג בשנת 1922 בערך. ואולם י. זלצמן (המנוח) שעבד אצלי בתור “עוזר ראשי” לטכניקה של ההדפסה, “יסד” מחדש את הוצאה זו ביחד עם נאסאטיסין וז’בוטינסקי בלי לבקש אפילו את רשיוני.
ב 🔗
17.3.1928
אדוני הנכבד והיקר,
תודה על הקטע המשונה מעתון אמריקאי ששלחת לי. — מה שלומכם? אצלנו לא כ"כ טוב המצב — חלה גיסי הדר בקרבתנו, ואשתי מטפלת בו כל הימים. אקווה שבעוד מעט יוטב לו, ואז נדבר אודות ביקור.
דרישת שלום מבית לבית.
הנני שולח לך את ה“תרגומים” שבהם קילקלתי את שיריך.
מוקירך
ז. ז’בוטינסקי
ביאורים:
גם מכתב זה נוגע באותו ענין כמו המכתב הקודם לו.
ג. 🔗
21.3.1928
אדון שניאור היקר,
תודה לך על מכתבך הטוב והנעים. מאוד הייתי רוצה לתרגם שורה שלמה ממבחר שיריך, וגם לסיים את התרגומים שהתחלתי; רק שאלת הזמן היא היא המעצור. קשה מאד לתרגם אותך מפני אושר1 הגונים וגבורת המבטאים, שאין בכוחי להתחרות בהם בשפה הרוסית. זוהי הסיבה שבחרתי רק באותם הקטעים, שבהם גובר ה“רעיון” על ה“צורה”. את התוכן ההגיוני קל יותר להעתיק, אך למסור את הבושם האישי, את הכישוף המיוחד של משורר — לזו דרוש מתרגם־משורר ואני אינני אלא ловкач (לובקאטש) למלאכת החרוזים.
בכל זאת אמרתי בלבי לנסות את כוחותי בתרגום עוד אחדים משיריך, לכה"פ קטעים מהם.
את שני הקטעים ששלחתי לך אדפיס, ברשיונך הטוב, ב“רזסווט” שיופיע בפסח. אנא לשלוח לי את הערותיך, ואשתדל לתקן מה שאוכל לתקן.
אקוה שבעוד מעט תפסק עליך פרשת הקדחת, ואז נוכל להתראות. בשמחה אבוא לבקרכם במונמורנסי.
שלום וברכה לשניכם!
ז. ז’בוטינסקי
ד 🔗
13.2.1928
ידידי הנכבד,
לחינם הטרחתיך: כמובן יש לי ה“גשרים” (ואפילו “במצר”), וכמובן מצאתי שם את “והיה באחרית”…
הפלא הוא שחיפשתי את השיר הזה דוקא ב“גשרים” יומים אחרי פגישתנו — ו“לא ראיתי”. סימן הוא למצבי הרוחני בימים האלה: אביט ואיני רואה, אקרא ואיני מבין…
ובכל זאת בקשה לי אליך דוקא בנוגע ל“והיה באחרית”… סיפר לי קלוזנר בזמנו, כי בראשונה ניסחת את הפרק הראשון אחרת — איזה דבר כמו “כל הפסחים וכל העוורים וראשון שר הנביא ישעיהו”. אך הוא, קלוזנר, הגן על ישעיהו העלוב מלפני ה־ méchancité שלך ואז הסכמת לשנות את השורה ההיא. וע“כ: התזכור את הטקסט המקורי? ושנית: התרשני לתרגם עפ”י הנוסח הראשון?
תודה על תשובתך בנוגע לשמות הספורים אשר תקריא. מה שנוגע לנסיעה לאמריקה — “אמריקתה” כדבר איתמר בן־אבי — אקוה שלא יפקדני הקב"ה מהלומת־קורנס כזו. מלבד יתר הסיבות, דוקא לפניך הייתי רוצה להקריא את התרגומים.
שלום לשניכם,
מוקירך
ז. ז’בוטינסקי
ביאורים:
ספרי אלה יצאו בהוצאת “הספר” ועיין מכתב ראשון. בשירי “והיה באחרית” היה כתוב תחילה כי העת המקווה של ימות המשיח לה יחלו כל הפסחים והעוורים ובראש וראשון שר עליה ישעיהו וכו'.
-
כך במקור, אולי צריך להיות “עושר”. הערת פב"י. ↩