א
אִם הַשָּׂטָן בִּי יִתְעַלֵּל,
קֹב לֹא אֶקֹּב וְלֹא אֶתְפַּלֵּל,
שָׁרֹק אֶשְׁרֹק לִי וְאֵלֶךְ
כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, רָש וָמֶלֶךְ.
ב
שָׁב אָנֹכִי מִמַּחְפֵּרוֹת,
שָׁב וְאַמְתְּחוֹתַי מְלֵאוֹת
גְּרוּטוֹת-פָּז וְנִתְכֵי-כֶתֶם –
קְחוּ וּצְקוּ לָכֶם מַטְבֵּעוֹת!
וּבַגְּבוּלִין וּבַמְּדִינָה
צְאוּ וְקַשְׁקְשׁוּ בִלְגִינָה.
ג
דֶּרֶךְ גַּנּוֹת וְקַרְפִּיפוֹת
בֵּין שְׂדוֹת בָּר וּשְׂדוֹת הָרִיפוֹת
סְלוּל פְּעָמַי יֵט שְׁבִיל קָטָן,
נָתִיב לֹא יְדָעוֹ שָׂטָן.
אַךְ הַשֶּׁמֶשׁ נָטְתָה אָקוּם –וַאֲנִי בַּשְּׁבִיל הֶעָקֹם,
הָלֹךְ אֵלֵךְ – לְאָן? אַל לִשְׁאֹל,
סוֹדִי הוּא וְסוֹד הַמִּשְׁעוֹל.
תַּחַת עֵץ עַל-יַד הַגַּנָּהשָׁמֹר תִּשְׁמֹר לִי הַקְּטַנָּה.
– – – –
שָׁם הַסְּנוּנִית הָרִאשׁוֹנָה
נִגְלָה רֹאשָׁהּ מֵחַלּוֹנָהּ.
א. “אם השטן בי יתעלל” – כתב יד. נדפס ב“כנסת” ב‘, תרצ“ז, עמ’ 11–12. ב. “שב אנכי ממחפרות” – שם. ג. “דרך גגות וקרפיפות” – כנ”ל.