א    🔗

בכרך, המובא בזה לרשות־הרבים, ראיתי לכנס, בשנים־עשר מדורים – מסות, מאמרים, רשימות, ציונים, שהצד השווה שבהם הוא ניסוי לדון ולהעריך טיבם ודרכם של אישים שונים – משוררים ומספרים, מבקרים ומתרגמים, פובליציסטים ועתונאים, הוגים וחוקרים, ראשי ציבור וקברניטים, אמני צליל וצבע, והם מתוספים על ניסויי הדומים בספרי הקודמים, שיצאו לאור. כל הפרקים, המכונסים פה, כבר ראו אור־הדפוס, אך רובם היו זרויים על פני דוכנים שונים, עתונים, כתבי־עת, קבצים; וקצתם באו כמבואי ספר וספר.

האישים הנידונים מניינם ארבעים ושמונה, רובם ככולם מסופרי העברים, והם אנשים אחים שזכיתי להכירם ולהתרועע עמהם, והוא קו המבליח, ואקוה כי לטובה, מתוך שיטי דברי ומובלע בנעימתם. אפס בשלושת פרקי הסיום ידובר בשני סופרים מבני עמנו שהיו כותבי לעז, ועל שלישי, שלא מבני עמנו אשר לבו אליהם, והסיום הוא כמין רמיזה לחיבורי, העתיד שיתפרסם, ושמו מגלה עניינו: ובגויים ההם.

ב    🔗

ולתכניתו של הכרך עלי להעיר על צד של שמיטה וצד של תוספת וצד של חזרה. לענין השמיטה – העדרתי ממנו מה שפירסמתי לפיזורין על ח.נ. ביאליק ועל ש"י עגנון, ושלא בא עדיין על כינוסו, והטעם שמסותי ומאמרי עליהם יבואו בספרים מיוחדים. ולענין התוספת – כמה וכמה מנושאי הכרך שלפנינו כבר כתבתי בהם ועליהם קודם ועתה באתי להשלים, אם דרך ההמשך אם דרך החידוש. ולתועלת הקורא אעיר עתה על הספרים, הכוללים דברי הקודמים על האישים ההם: בספרי “בין דין לחשבון” (הוצאת “דביר”, תשכ"ג) – על ש. טשרניחובסקי (עמ' 14–34); יעקב פיכמן (עמ' 41–44); אברהם שלונסקי (עמ' 90–95); נתן אלתרמן (עמ' 124–130); י.ח. ברנר (עמ' 137–154); ג. שופמן (עמ' 155–162); חיים הזז (עמ' 234–254); יעקב שטיינברג (עמ' 321–324); גרשם שלום (עמ' 335–341); בספרי “אבני גדר” (“מסדה” ואגודת הסופרים, תש"ל) – על י.ח. ברנר (עמ' 74–80); יהודה יערי (עמ' 101–114); ג. קרסל (עמ' 124–134); מנדל זינגר (עמ' 74–90); שלמה צמח (עמ' 101–104). לענין החזרה – שני מאמרים (על דוד כהן ואריה נבון) שכבר כונסו קודם בספר (“אבני בוחן”), אך מחמת נדירותו נדפסו גם עתה.

ג    🔗

הכרך הזה, כרך האישים, הוא אח בכור לשני כרכים שייצאו בעקביו, כרך העניינים וכרך השעשועים, ועל הופעתם, בצוק עתים זה, אני מחזיק טובה לתומכי פעלי, מהם מוסדות (משרד החינוך והתרבות, ההנהלה הציונית, קרן תל־אביב לספרות ולאמנות), מהם יחידים (ובראשם אחי ורעי ישעיהו אברך, ישראל כהן ושמעון מלצר), שעמדו לה להוצאת “עם עובד” ליטול עליה את המשאוי הזה; ולאשר טיפלו משמה לשמו של ספרי, וביחוד לידידי אברהם יבין, שהפקיח עליו עינו, אומר חן חן.

ד. ס.

ירושלים, סיון תשל"ז