להחוקר הגדול המקובל מוהר“ר משה חיים לוצאטו ז”ל עת מארצו נפרד נע ונד מחמת המציקים בעמדו על הבאר בעיר הקדושה טבריה תובב“א, נעתק מאת דון אליהו בסאנה ס”ט באיזמיר זה דודי ורעי בשנת תק"ע בשנה בה נראה כוכב שביט בשקל הקדש.
א. מֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם גִּבְעוֹת עוֹלָם יֵרוּמוּ עַמּוּדֵי שָׁמָיִם, מְצוּקֵי שְׁחָקִים שֶׁלֶג בָּרָד וְקִפָּאוֹן רֹאשָׁם חָפוּ, כְּפִתִּים עַל גַּבֵּיהֶם הַקֶּרַח הַנּוֹרָא.
ב. הִרְחִיק גַּם נֶשֶׁר מִזְּבֻלוֹ, חִצָּיו רָב1, יֶרֶק דֶּשֶׁא אָיִן, תַּם כָּל עֵשֶׂב, חַיִּים שָׁם תְּמוּתָה2, כָּל חַי נָדָדוּ, פּוֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף שָׁם יִדּוֹם לָנֶצַח.
ג. לִילִית שָׁם לֹא תַרְגִּיעַ3, צִיִּים וְאִיִּים, זֶמֶר קִפּוֹד וְקָאַת שָׁם יִמְאַס שָׁבֶת, וְאֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא לְמִכְסֵה עַתִּיק4 לָנוּח מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ, אֶרֶץ עֵיפָתָה.
ד. צוֹנֶה וַאֲלָפִים לְמִרְבָּץ לֹא יִנְהָלוּ, שְׁרִיקוֹת הָעֲדָרִים אָיִן, קוֹלָם לֹא יִשָׁמֵעַ, צִיָּה שְׁאִיָּה וְדוּמִיָּה שְׁלָשְׁתָּן שָׁם תִּמְלֹכְנָה, יוֹשֶׁבֶת עַל מִלֵּאת מַמְלֶכֶת עוֹלָם5.
ה. טַלְלֵי אוֹרוֹת קָפָאוּ, נֵזֶר רֹאשָׁן שַׁרְבִיטָן אַבְנֵי בָרָד, כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶת לַרְגִּיז בְּנֵי מֶרִי, דּוֹרְכֵי הֵיכָלָן, וַהֲדוֹם רַגְלֵיהֶם יַצְהִיר כִּשְׁבוֹ וְאַחְלָמָה.
ו. טִירוֹת תַּלְפִּיּוֹת הָאָלָה, יָזְמוּ בָתֵּיהֶן לְעוֹלָם, גַּם הֵן זַעַף ה' נָשָׂאוּ, מִי יָכִיל זַעְמוֹ, רוּחוֹ נוֹסְסָה בָּהֵן, הֲפָכָן בְּאַפּוֹ, כִּכְלִי יוֹצֵר נִפְּצָן, מִגַּעֲרָתוֹֹ הִתְפּוֹצָצוּ.
ז. מִבֵּין נְקִיקֵי הַסְּלָעִים וְאָשְׁיוֹת אַרְמְנוֹֹתָן גֵאוּת עָשָׁן תַּעֲלֶה, אֵשׁ וְגָּפְרִית יַחְדָּיו יַגְדִּילוּ יַרְחִיבוּ מְדוּרָתָם, זִרְמֵי מַיִם יִגְרשֹׁוּ, מְצוּלָה נוֹרָאָה נִגְלְתָה, אַבְנֵי בֹהוּ.
ח. מִקִּרְבָּן יָגִיחַ מַעְיָן כְּסִיר נָפוּחַ, מֵאוֹרוֹת שִׁבְעָתַיִם יַצְהִיר לְעֵין הַשָּׁמֶשׁ, רִגְבֵי נַחַל לוֹ מָתָקוּ, כַּר נִרְחָב לִשְׁבּוֹת וְלָנוּחַ מֵעֲמָלוֹ, עֲמַל הַדָּרֶך.
ט. מֵימָיו נוֹזְלִים לְאַט מֵי אַפְסָיִם, שָׁכַח כָּל עֲמָלוֹ עָבַר עָלָיו, פֹּה אָנוּחַ לָנֶצַח, עֲלֵי כַר נִרְחָב, בַּמָּרוֹם אֶשְׁכּוֹן לָעַד, מִי יוֹרִידֵנִי אָרֶץ!
י. קוֹל שְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים נוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, נְהָרוֹת אֵיתָן בְּחֶבְרָתָן עִמָּהֶם יִתְאַחֵדוּ6, מֵרֹאשׁ הָרִים יִדָּחוּ יַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם, יִפְרְצוּ פְרָצוֹת בַּחוּצוֹת, יַעַבְרוּ עַל גְּדוֹתָם.
יא. בְּעֶבְרָתָם עָפָר יִתְמוֹגָגוּ, יֵרוֹמוּ גַלֵּיהֶם, גַּל אֶל גַּל קוֹרֵא, דָּכְיָם יִשָּׂאוּ, אִישׁ אֶת אָחִיו יִדְחָקוּן, מַעְצוֹר אָיִן, עַיִן לֹא תְשׁוּרֵם, עִקְבוֹתֵיהֶם לֹא נוֹדָעוּ.
יב. קוֹל הֲמוֹנָם נוֹרָא אֹזֶן לֹא תְכִילֵהוּ, עַל כַּנְפֵי רוּחַ זִלְעָפוֹת יִדּוֹדוּן יִדּוֹדוּן, מֵהֲדוֹם אֶל מְצוּלָה יֻשְׁלְכוּ כְּכַף הַקָּלַע, נִשְׁכְּחוּ מִנִּי אֱנוֹשׁ, בִּמְצוּלוֹת נֶחְבָּאוּ.
יג. אָכֵן גַּם בִּמְצוּקֵי הָאָרֶץ יַד אֵל תַּשִּׂיגֵם, גַּם שָׁם לֹא יִשְׁבּוֹתוּ, הוּא פָקַד עֲלֵיהֶם לְשַׁנּוֹת טַעְמָם וְרֵיחָם, עוֹד יִתְגַּלְגָּלוּ, בְּרִיאָה חֲדָשָׁה יִבְרָאוּן, אֵשׁ תִּבְעֶה מֵימֵיהֶן.
יד. בִּמְעוֹנוֹת בְּדִיל וְעוֹפֶרֶת יִשְׁכְּנוּ וְיַעֲמֹדוּ, בְּרִצְפַּת גָּפְרִית וְנֶתֶר סִיד יֵחַם קִרְבָּם, שָׂרֹף יִשָּׂרְפוּ בְּשִׁבְתָּם7 מִדּוֹר וָדוֹר, זֶה אַלְפַּיִם יִלְפְּתוּ אֳרָחוֹת, חָרְבוֹת עוֹלָם.
טו. בָּאוּ אֶל אֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת מָתַק לָהֶם אוֹר הַשָּׁמֶשׁ, מִמְּגוּרָם מֵרִצְפַת הָאָרֶץ לָקְחוּ עִמָּהֶם גָּפְרִית וָמֶלַח וּבוֹרִית בַּרְזֶל וָסִיד, אֵל־דֵּעוֹת מְחֻכָּם, רְקָחָם לְמִרְקַחַת.
טז. לְהָסִיר כְּאֵב מִלֵּב וּמֵעוֹר הַנָּגַע, כְּאֵב וּמַדְוֵי מִבֶּטֶן מִכְּלָיוֹת וּמִכָּבֵד, מְצוּקָה מִקֹּצֶר רוּחַ, צָרַעַת מִבָּשָׂר, יַד אֵל עָשְׂתָה זֹאת, יַד עוֹשֵׂה פֶלֶא.
יז. בָּרִיא אוּלָם יָשׁוּב רָחַץ בְּשָׂרוֹ בָהֶם, יָבוֹאוּ כְמַיִם בְּקִרְבּוֹ כְּשֶׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו, נֹפֶשׁ יִמְצָא מַר נֶפֶשׁ, לֵב מַר בְּעָנְיוֹ יִרֻנֵּן כְּגִבּוֹר מִיָּיִן. תְּהִלָּה לְאֵל חָי.
יח. מַעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה הָאֵלֶּה מָזוֹר מָלֵאוּ. יִהְיוּ אוֹת נֶאֱמָן לִבְנֵי מֶרִי,8 מַאֲסוּ עַם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, עִנּוּ בְחִירָיו, כִּסְחִי וּמָאוֹס מָאָסוּם, כַּעֲפַר הָאָרֶץ.
יט. שָׂמוּ מוּעָקָה בְּמָתְנֵיהֶם עֻלָּם הִכְבִּידוּ, גֵרְשׁוּם מֵעַל נַחֲלָתָם, הִרְחִיקוּם מִגְּבוּלָם, לְהַשְׁבִּית מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם, מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ לָכֵן יֵרוֹמוּ כַצוּר יַעַמְדוּ בְלֶב יָם.
כ. גַּם אֵלֶּה מַעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה מִמּוֹשְׁבוֹתָם נָדָדוּ, בְּרִצְפוֹת תַּחְתִּיּוֹת הִרְבּוּ נְדוֹד בְּתוֹךְ אֶבֶן וּבַרְזֶל, וְהִנֵּה בִגְבוּרָתָם שַׁחֲקוּ מַיִם9 גָּפְרִית וְעוֹפֶרֶת, שָׁם חָלְפוּ טַעְמָם וְרֵיחָם, לַהֲפֹךְ תְּרוּפָה.
כא. כֵּן יִשְׁפּוֹת יְשׁוּעָה לָעָם לֹא אַלְמָן, נְדוּדִים רַבִּים שָׂבֵעוּ, בַּגּוֹיִם הִתְבּוֹלָלוּ בָּאוּ בְנִבְכֵי הַיָּם בִּמְצוּלוֹת נְשִׁיָּה, שָׁם נֶהְפַּךְ מַרְאֵיהֶם, צָנְפוּ צְנֵפָה.
כב. שָׁם מִשְׂרְפוֹת סִיד שׂוֹרָפוּ, שָׁם צוֹרְפוּ הוּסְרוּ סִגִּים מִכָּסֶף, כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת מַטָּע לְהִתְפָּאֵר גֶּפֶן אַדֶּרֶת, אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים מְשַׂמֵּחַ, בְּצִלּוֹ יַחְמְדוּ שֶׁבֶת, פִּרְיוֹ כַלְּּבָנוֹן.
כג. מִסֻכָּתוֹ10 שֵׁנִית לֹא יָסִיר תַּעֲמוֹד לָנֶצַח, צַמֶּרֶת הוֹדוֹ לֹא תִּשָּׁבֵר, הֻרְכְּבָה עַל גֶּפֶן שָׂדֶה, רַע עוֹד לֹא יֵדָע, פִּרְיוֹ לֹא יָמִיש לְאָכְלָה אַף לְשָׂבְעָה, עָלֵהוּ לִתְרוּפָה.
כד. לִהְיוֹת צֳרִי לַטֶּבַע כַּאֲבֶל אֵם מִתְאַבֶּלֶת וּלְעַמִּים רוֹעִים נֶאֱמָנִים בְּמִרְעֶה דָשֶׁן, זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי יַעֲקֹב שְׁאֵרִית יְשׁוּרוּן, עַד שׁוּב עֲטֶרֶת עֶדְיוֹ וּלְצִיּוֹן גּוֹאֵל.
-
רב, לשון שלח, לפי תהלים י“ח, ט”ו: וברקים רב. ↩
-
החורבן והמות הם שם המצב הנורמלי – חיים. ↩
-
אפילו הלילית לא תוכל למצוא שם מרגוע, בניגוד לישעיהו ל“ד, י”ד: אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח. ↩
-
לפי ישעיהו כ“ג, י”ח. ↩
-
ממשלת החורבן והשממון היא שם מלאה ונצחית. ↩
-
השווה לוה בפרק לעיל, הערה 5. ↩
-
שמואל ב‘, כ"ג, ז’: ובאש שרוף ישרפו בשבת. ↩
-
לבני מרי – שונאי ישראל. ↩
-
לפי איוב י“ד, י”ט. ↩
-
טאפראווער מנסח יוסר (?). מסוכתו (וטאפראווער רושם “משוכתו”) – המסך המגין, לפי יחזקאל כ“ח, י”ג. ↩