לוגו
לנאמני הקומונה שלנו
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

התורה הרומאית אומרת: Homo homini lupus est. האדם לחברו הוא בבחינת זאב טורף. לא די לו שישקוד על תועלתו הפרטית, אלא עוד ישתדל שיהיה רעהו עני, בזוי, נכנע ושפל.

אינני יודע ממי יצאה תורה זו, מטיטוס או מנירון – אבל היא נתקבלה באנושיות, ובני־אדם משתדלים להגשימה בחיים, מאז ועד היום הזה.

אמנם יש מומנטים, שבהם בני אדם מתאחדים ושויון גמור שולט ביניהם, ולא עוד אלא שהם מסובים על שולחן אחד ומקערה אחת יאכלו ובגדים שוים ילבשו. זהו כשקבוץ אחד מתאסף ללכת להחריב, להרוג ולהשמיד קבוץ שני. בזמן מלחמה אז העשיר והעני יחדיו ילכו ובמאורת נחשים – חפירות ההגנה – יחדיו ישכבו ומהמנה הצבאית יחדיו יזונו. ואז אתה רואה את האנושיות חיה בקומונה, ואיש את אחיו מקבוץ אחד יעזרו. בקיצור, קומונה נהדרה! –

החריבו, השמידו – והעם חוזר למסלולו הראשון. לשמור על תורתו של טיטוס ונירון.

אבל הנביאים שלנו תורתם אחרת לגמרי. את הקומונה של המלחמה שנאו, ומשאת נפשם היתה: “ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה”, ולהיפך, ציוו ושננו על דאגת הפרט לא לעצמו בלבד אלא גם לרעהו: “ואהבת לרעך כמוך; וחי אחיך עמך”, וקומונה מסודרת היתה בארצנו אצל האסיים ונתחדשה אצל המקובלים בירושלים לפני מאתים שנה. ושאיפה לחיות יחד חיי אחוה ורֵעוּת נתגברה אצל צעירינו, יורשי הנביאים, בעלותם לארץ ישראל לבנות מחדש את הריסות עמנו וארצנו, ולמרות כל המכשולים הרבים שמצאו על דרכם, הם ממשיכים בגבורה לחיות חיי צדק ואחוה בכוחות משותפים.

אומרים, כי הציונות דורשת שגם ההון הפרטי עם האיניציאטיבה הפרטית ישתתף ביצירת הבית הלאומי. אולי… אנוכי בודאי הנני נכון לומר לכל יהודי השב מהגולה ומבקש להתישב בארץ־ישראל בין בתור בעל מלאכה, בין בתור פרדסן ואפילו בתור מוכר גזוז: ברוך הבא!

אולם לא צריך להעלים עין, כי נחשול גדול של הון פרטי ושל איניציאטיבה פרטית ושל הרדיפה אחר הבצע ובולמוס השילינג יעלה על הארץ הקטנה שלנו ויסחוב עמו מחוץ־לארץ את כל הרפש והזוהמה של תורת טיטוס ונירון עם כל התרבות של פריצות, תרמית, אכזריות וריקנות. ולפיכך דרושה כבר מעתה התחזקות יתרה לנאמני הקומונה שלנו, השואפים לחיי צדק, לחיי עבודה כשרה ויוצרת, לחיי אחוה ורעות, שלא תהרס על ידי הנחשול הזה. אַל תרהו ואַל תתרופפו מפני האויב הזה, גם אם רב הוא ועצום. אתם לכו לבטח בדרככם, והיו בטוחים כי רבים מאלה אשר על הכסף יבטחו, סוף סוף יעזבו את אליליהם ונלוו גם הם עליכם. כי אוירה דארץ־ישראל ישפיע עליהם למאוס במשטר שאיש בשר רעהו יאכלו וישובו גם הם אל אלוהי ישראל ואל תורת נביאיו. אמונה ובטחון – הם שני עמודי האור אשר ילוו אתכם על דרככם.


“דבר”