שְׁחַרְתִּיךָ בְּכָל‑שַׁחְרִי וְנִשְׁפִּי
וּפָרַשְׂתִי לְךָ כַּפַּי וְאַפִי.
לְךָ אֶהְמֶה בְּלֵב צָמֵא, וְאֶדְמֶה
לְדַל שׁוֹאֵל עֲלֵי פִתְחִי וְסִפִּי.
מְרוֹמוֹת לֹא יְכִילוּךָ לְשִׁבְתָּךְ –
וְאוּלָם יֵשׁ מְקוֹמְךָ תּוֹךְ סְעִפִּי!
הֲלֹא אצְפֹּן בְּלִבִּי שֵׁם כְּבוֹדְךָ
וְגָבַר חִשְקְךָ עַד יַעֲבָר‑פִּי:
אֲנִי עַל כֵּן אֲהוֹדֶה שֵׁם אֲדֹנָי
בְּעוֹד נִשְׁמַת אֱלֹהִים חַי בְּאַפִּי.