קִבֵּל הַמַּעֲרָב פְּנֵי שֶׁמֶשׁ הַמַּלְכָּה
בְּהֵיכַל יְקוֹד;
עַל מַרְבַד אַרְגָּמָן רְקוּם חַכְלִיל וְחַשְׁמַל
מֵעַנְנֵי שְׁנִי הוֹד.
הִתְרַפֵּק עָלֶיהָ: אֲהוּבָה, יְחִידָה,אַתְּ כְּלִילַת כָּל רָם;
מֵחֶבְיוֹן גַעְגּוּעַי אָחוּדָה לָךְ חִידָה
שֶׁל זֹהַר וָדָם.
גַּם נֹגַהּ, גַם זִיו לִי, גַם קֶסֶם כָּל אוֹרָה,וּכְחֹל סֵתֶר צֵל –
הָהּ, לָמָּה אַתְּ פּוֹנָה מֵאֶצְלִי, תָּשׁוּרִי
אֶל אַרְצוֹת הַלֵּיל?…
שׂוֹחֶקֶת הַמַּלְכָּה: הָהּ, מַעֲרָב חַכְלִילִי,לְךָ אֶפְתֹּר הָרָז –
מֵעֵבֶר הַלַּיְלָה שָׁם אָסֹל אֶת שְׁבִילִי
אֶל מִזְרַח הַפָּז.