משירי עוֹמַר כַיָּאם הַפַּרסִי על פי תרגומו של פִיצגֶ’רַלד
גִּליוֹן שִׁירִים, אִילָן מֵצַל בַּגַּיא,
פַּת לֶחֶם זַך, נֹאד יַיִן קַל וְחַי,
וְאַתּ, וְקוֹל שִׁירֵך, וּמִסָּבִיב
מִדבָּר – מִדבָּר – זֶה גַן-עֶדנִי, זֶה דָי!
*
אֶחָד שוֹאֵף לְהוֹד עוֹלָם הַזֶּה,שֵׁנִי חֲזוֹן שָׁמַיִם יֶחֱזֶה:
לִי הַב מִן הַמּוּכָן: אֶת הָרָחוֹק –
אַף אִם אֶשׁמַע בַת-קוֹל מֵרוֹם – אֶבזֶה!
*
מִי שֶׁפִּזֵר כַּמַּיִם זְהַָבוֹ,מִי שֶׁאָצַר מַטמוֹן בְּמַחֲבוֹא:
כָּזֶה גַם זֶה – אֶפרָם עָפָר, לֹא פָז,
וּלִכרוֹתוֹ מִקֶּבֶר מִי יָבוֹא?
*
אֶל בֵּית מָלוֹן רָעוּעַ זֶה – “תֵּבֵל”,פּוּנדָּק שֶׁדַּלתּוֹתָיו הֵן יוֹם וָלֵיל,
סוּלטָן אַחרֵי סוּלטָן בְּרֹב הָדָר
בָּא, גָּר יוֹמוֹ, וַיֵּרֶד לוֹ בַצֵּל.
*
מַלאִי כוֹסֵך – הַכּוֹס תַּשׁכִּיחַ כֹּל –מַה שֶּׁנָּפַל וּמַה שֶּׁעוֹד יִפּוֹל.
“מָחָר”? – אוּלַי מָחָר אֲנִי אָצֹל
בְּקַ"ן יוֹבֵל שָׁנִים, שֶׁהֵן “אֶתמֹל”.
*
לֹא רַבִּים, זוּ קֹדֶם אֲהַבנוּם,מַרגְּלִיּוֹת אַל-דֹּפִי, פָּז אַל-מוּם,
שָׁתוּ כוֹסָם, דּוֹר-דּוֹר בְּבוֹא הַתּוֹר,
וְזָחֲלוּ אֶחָד אֶחָד לָנוּם.
*
וְאָנוּ, הַחַגִּים בְּזִיו כַּרמִיאֲשֶׁר הָיָה כַרמָם לִפנֵי יוֹמִי –
תַּחַת מַרבַד הַטִּיט נֵרֵד גַּם אָנוּ
וּנהִי מַרבָד גַּם אָנוּ – אַך לְמִי?
*
הָא, מַה שֶּׁעוֹד נוֹתָר, אֶת זֶה נַחטֹף,אֶת זֶה נִבלַע, בְּטֶרֶם בּוֹא חֲלוֹף:
כִּי שָׁם – עָפָר – עָפָר – וּבִגבוּלוֹ
אֵין כּוֹס, אֵין שִׁיר, אֵין שָׁר, וְגַם – אֵין סוֹף.
*
מָה אָנוּ? צֵל – מִשׂחַק הַצַּלמֻנָּעבִּידֵי כַשָּׁף מֵנִיעַ: לְבָנָה –
פַּנַּס קִסמוֹ, לֵיל-נֵצַח – בִּימָתוֹ
וּמזִמָּתוֹ – נִסתֶּרֶת וּטמוּנָה…
*
מָה אָנוּ פֹּה? מִשׂחַק הַנַּרדְּשִׁיר,בֻּבּוֹת אֵין-אוֹן בִּידֵי שַׂחקָן טָמִיר:
הוּא מְנִידָן עַל לוּח לֵיל וָיוֹם –
מַדרִיך – מַתעֶה – מַדִּיח – וּמֵסִיר.
*
מָה אָנוּ? כַּדוּרִים שֶׁנִּזרְקוּ;אֵין “הֵן” אוֹ “לָאו”: כְּשֶׁהֻכּוּ יַכּוּ.
הוּא שֶׁיָּרָה אוֹתָם אֶל הַהֶפקֵר,
הוּא בָּן דַּרכָּם – הוּא בָּן הַכֹּל – תֵּיק"וּ!
*
תִּרשֹׁם הַיָּד בַּכֹּתֶל אֶת הַחֹקוְתֵעָלֵם: אֵין צַעַר, צֹם וּצחוֹק,
אֵין תְּפִלּוֹת, אֵין מַחשְׁבוֹת-עָרמָה
שֶׁיִּיף כֹּחָן אַף הֶגֶה בוֹ לִמחוֹק.
*
רָקִיעַ – סִיר הָפוּך וָרֵיק בַּתּוֹך,אֲשֶׁר תַּחתָּיו נִדּוֹנּוּ לְהִבּוֹך –
אַל-נִתפַּלֵּל לוֹ: מֵת, הוּא סָב אֵין-אוֹן –
נָד אֵין-אוֹנִים כָּמוֹנִי וְכָמוֹך.
*
אָדָם אַחרוֹן עִם הָרִאשׁוֹן נִברָא,וּמִנִּי-אָז יְבוּל אַחרוֹן נִזרָע;
וּגְזַר יוֹם דִּין אַחרוֹן – יוֹם דִּין אַחרוֹן! –
נִכתַּב מֵעוֹד רֵאשִׁית הַיְּצִירָה.
*
שִׁגעוֹן יוֹם זֶה וְחֵבֶל יוֹם מָחָר –כֻּלָּם בְּנֵי אֶתמֹל, נִינֵי עָבָר.
נֵשׁתּ! לֹא נֵדַע מֵאָן וְלָמָּה בָאנוּ
וָאָן נֵלֵך מִפֹּה – נֵשתּ, אֵין-דָּבָר!
*
וְהוּא שֶׁשָּׂם פַּחִים לְאֵין-פַּלֵּטבַּדֶּרֶך, בָּהּ הָשׁלַכתִּי לְשׁוֹטֵט;
הוּא שֶׁסַּבַּנִי רֶשַׁע טֶרֶם בָּאתִי,
וְלוּ אֶמעַד – יָאֹר אוֹתִי עַל חֵטא;
*
הוּא, אֵל יוֹצֵר צַלמוֹ מִטִּיט שָׁפֵל,בּוֹרֵא נָחָש עִם עֵדֶן יַחַד – – אֵל,
עַל חֵטא אֲשֶׁר חָטָאתִי לְפָנֶיךָ
מְחָל-נָא לִי – וּמחִילָתִי קַבֵּל!