אִם עַמִּי גַּם אֵלִי מוֹתִי יִשְׁאָלוּ
וּבְנִדְרְךָ זֶה אִם אוֹיְבֵינוּ נָפָלוּ,
הָרַק חַרְבֶּךָ, אָבִי – פֹּה הִנֵּנִי!
הַא לָךְ אֶת לִבִּי, חִישׁ אָנָּא בַּתְּקַנִי.
לֹא עוֹד אֶשּׂא נֶהִי, דִּמְעָה אַזִּילָה,
לֹא עוֹד עַל הֶהָרִים אֵרְדָה אֵילִילָה;
אִם מִידַי אָבִי יָבֹא לִי הַמָּוֶת
סָר פַּחְדּוֹ מִמֶּנִּי, פָּנָה עַצָבֶת.
וִיהִי לִבְּךָ, אָבִי, נָכוֹן בָּטוּחַ
כִּי בָרָה בִּתְּךָ וּנְקִיָּה בָּרוּחַ
כִּבְרִי בִּרְכוֹת פִּיךָ לִבִּי יָקִימוּ
וּכְטֹהַר רַחֲמֵי יָהּ מוֹתִי יַנְעִימוּ.
אַל נָא, הַגִּבּוֹר! אַל יֵרַךְ לִבֶּךָ
מִקּוֹל הָעֲלָמוֹת הַמְּבַכּוֹת בִּתֶּךָ.
בִּנְדָבָה אָמוּת! הֵן דָּמַי יִזֹּלוּ
מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי עַבְדוּת יָגֹלּוּ.
וּבְעֵת דָּמַי אֵלֶּה קָפְאוּ חָרָבוּ,
עֵת יִדַּם קוֹלִי וַעֲצָמַי יִרְקבוּ,
זָכְרַנִי גַּם אָז כִּי כָּבוֹד לָךְ תַּתִּי,
וּבְלֵב שָׂמֵחַ אַל תִּשְׁכַּח כִּי מַתִּי.