אוֹתְךָ יַשִׂיג רַק מַעֲשֶׂה,
יַבְהִיר רַק פֹּעַל-יָד.
כָּל טַעַם הוּא רַק זָר-חוֹסֶה
אֲשֶׁר סּוֹפוֹ לֹאבַד.
הֻמְצָא כָּל טַעַם בִּמְכֻוָּן,
וְעוֹד נִכָּר בּוֹ חוּט לָבָן,
אֲשֶׁר הוּא בּוֹ נִכְלָב;
אֲבָל, אַתָּה בָא כְפֻרְקָן
וְאֵין מִמְּךָ מִפְלָט.
אֵינִי שׁוֹאֵל הֵיכָן בֵּיתְךָ,
עֲנֵנִי מִבַּכֹּל.
תָּמִיד אֲנִי הוּא עַבְדְּךָ,
רוֹשֵׁם בַּסֵּפֶר אֶת כְּבוֹדְךָ
וְלֹא יִפְנֶה לַקּוֹל.
אֵלֶיִךָ הֵם כָּל מִצְעָדַי
בְּכָל דַּרְכֵי לֶכְתִּי;
כִּי מִי אֲנִי וּמִי אַתָּה,
אִם זֶה אֶת זֶה נַחְטִיא.