סְפִינָה שֶׁל צִפֳּרִים בָּאָה
אֶל חוֹף יָרֹק שֶׁל זַנְזִיבַּר.
לֹא נִרְאוּ בָהּ בְּנֵי-אָדָם,
רַק עַם-כָּנָף פּוֹזֵם וָשָׁר:
זַנְזִי-זַנְזִיבַּר.
הַקַּבַּרְנִיט קוֹלִיבְּרִי הוּא,
עַל הֶגֶה יֵשֶׁב-לוֹ כַּשַּׂר.
לֹא מִקֶּדֶם וּמֵאָזבְּזוֹ סְפִינַת אִי-זַנְזִיבַּר,
בְּנֵי-עוֹף יָשְׁבוּ –מַקְהֵל הַשָּׁר:
זַנְזִי-זַנְזִיבַּר.
לְפָנִים נוֹשֵׂאת-רוֹבִים בָּאָה
סְפִינָה זוֹ אֶל זַנְזִיבַּר,
אַךְ הַקּוֹסֵם מַלּוֹמִי
עַל זֹאת שְׁפָטָהּ בְּנֶגֶף מַר.
נָפַח אָז הַקּוֹסֵם מַלּוֹמִימֵאִי-הַיֶּרֶק זַנְזִיבַּר
אֶת נִצָּנֵי גְרִי-גְּרִי הָעֵץ
(כַּל צִיץ אַרְסִי שָׁנִי-בָעַר)
בְּזוֹ סְפִינָה נוֹשֵׂאת-רוֹבִים,
רוֹבִים מוּל פְּנֵי זַנְזִיבַּר.
עַל כֵּן שְׁלָדִים שָׁם מֻטָּלִים,וְעוֹף יִצְווֹץ וְאֵין מַבְעִית,
וְהַסַּפָּנִים הֵם צִפֳּרִים
נוֹסְעוֹת-בָּאוֹת אֶל זַנְזִיבַּר,
וְלָהֶן קוֹלִיבְּרִי קַבַּרְנִיט,
עַל הֶגֶה יֵשֶׁב-לוֹ כַּשַּׂר.
וְלֹא נִרְאִים שָׁם בְּנֵי-אָדָם,רַק עַם-כָּנָף פּוֹזֵם וָשָׁר:
זַנְזִי –
זַנְזִי –
זַנְזִיבַּר.
מן “אָדע צו דער טוֹיבּ”