(תרגום)
מִסְּפָרַד עַד הֵנָּה לְךָ אָבִיא כִּנּוֹרִי,
שֵׁב נָא, הַאֲזִינָה! הֵן אָשִׁיר מִזְמוֹרִי.
מִזְמוֹרִי, קִינָתִי כָּל אִישׁ יוֹדֵעַ,
אַךְ טַח עֵינָם מַרְאוֹת, אָזְנָם – מִשְׁמוֹעַ.
בָּרְחוֹב יִרְקַד דּוֹב, יִצְחַק כָּל רוֹאֵהוּ,
שׁוֹבֵהוּ יֹאחֲזֵהוּ חָח בִּלְחָיֵיהוּ;
הַדּוֹב הַזֶּה הֵפִיץ עֶבְרַת חֲמָתוֹ,
לוּ רָאוּהוּ בַּיַּעַר בִּמְאוּרָתוֹ.
גַּם אֲנִי נִלְחַמְתִּי, חַרְבִּי הִשְׂבַּעְתִּי,
טָבַחְתִּי, נִצַּחְתִּי, שֶׁבֶת הִגְבַּהְתִּי;
חַרְבִּי, הוֹי, נִשְׁבָּרָה – מִי יִצְלַח לָנֶצַח? –
סוּסִי, הוֹי, חָלָל מִמִּלְחֶמֶת רֶצַח! –
שבט, תרמ"ג.