מְשׁוֹרֵר אֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר.

נַפְשׁוֹ הַצִּדְפִיָּה –

אֵיךְ תּוּכַל לָשֵׂאת אֶת הַנַּחַת?

וְהֵן עָלֶיהָ

לִהְיוֹת פְּנִינָה.

חוֹל צוֹרֵב וְצַעַר עַל בְּשָׂרָהּ הָרַךְ

הִיא עוֹמֶסֶת, וַחֲרָקִים

(אֵין דָּבָר שֶׁהִיא לֹא תּוּכַל לִרְדּוֹת מִמֶּנּוּ

דְּוָי).

וְהַכְּאֵב טוֹרֵף

בְּשָׂרָהּ וּמָתוֹק הַכְּאֵב,

וְדִמְעָה בְּלִבָּהּ

וּבְלֵב הַדִּמְעָה חִיּוּךְ

וְהִיא הַפְּנִינָה –

מְשׁוֹרֵר רוֹצֶה לִהְיוֹת

מְאֻשָּׁר.

הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת

יְעָרִים אוֹ בְּרָקִים אוֹ סְעָרוֹת

לִשְׁאֹג

אֶת אָשְׁרוֹ

אֶת תִּפְאֶרֶת עוֹלָמְךָ, אֱלֹהִים.

אִם תִּתֵּן לִי אַהֲבָה אַחַת –

צוֹעֶקֶת נַפְשׁוֹ

אֲנִי אַדְלִיק לְךָ מַשּׂוּאוֹת עַל כָּל הֶהָרִים!

אֶצְבְּעוֹתַי אֶצְרֹב בְּכָל גַּחֲלֶיךָ

לַחֲתוֹת בִּשְׁבִילְךָ אֶת כָּל הָעַרְמוֹנִים.