הומה באישון לילה
לָמָּה תִבְכֶּה צִפּוֹר נָעִים!
בְּרֹאשׁ הַבְּכָאִים?
כָּל הַחַיִּים נָמוּ שְׁנָתָם
בִּמְעוֹנָתָם
מֵעֲמַל יוֹם בְּצֵל תְּנוּמָה
שָׁכְנוּ דוּמָה
מַדּוּעַ אַתָּה לְבַדֶּךָ
עֵר הִנֶּךָ?
לָמָּה תִּשּׂא אַתְּ בֶּן-רִנָּה!
נְהִי וְקִינָה? –
אַךְ בֶּן-עוֹנִי נִשְׁבַּר רוּחַ
לֹא יָנוּחַ
כְּאֵבוֹ נֶעְכָּר, נַפְשׁוֹ מָרָה
בְּעֵת צָרָה
גַּם אִישׁ חוֹטֵא כִּי חַטָּאתוֹ
תִּגְזַל שְׁנָתוֹ;
אוּלָם מִמְּךָ מִי יִמְנַע תְּנוּמָה
לִשְׁכּוֹן דּוּמָה?
הֲלֹא כְּתָאֲרָךְ חֶמְדַּת יוֹפִי
אֵין בּוֹ דוֹפִי
כָּכּה נַפְשָׁךְ גַּם פְּנִימָה
אַךְ נְעִימָה? –
הצפור
אַךְ בֶּן-עוֹנִי נִשְׁבַּר רוּחַ
לֹא יָנוּחַ
כְּאֵבִי נֶעְכָּר, נַפְשִׁי מָרָה
בְּעֵת צָרָה
אֶשּׁם אֶשְׁאַף צִפּוֹר בּוֹדֵד
כְּעוֹף נֹדֵד
כִּי תַמָּתִי בְּצֵל תְּנוּמָה
תִּשְׁכּוֹן דּוּמָה
שְׁנַת הַמָּוְתָה הִיא נִרְדָמָה,
הִיא נֶאֱלָמָה –
לָכֵן אֲיַלִיל אַרְבֶּה בֶּכִי
אוּלַי תֶּחִי!