(הושר בשנת ה’תר"ח.)

עַל גְּבִיעַ הַיַּיִן

הַמְּיַשֵּׁר כָּל הֲדוּרִים,

יָשִֹימוּ הָעַיִן

נְעָרִים וּבַחוּרִים,

וּבֵין הָעַרְבָּיִם

יְזַמְּרוּ בִמְצִלְתָּיִם:

מַקְהֵלָה:

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.

הָעוֹלָל בִּיקָרוֹ

לִרְבִיעִית הַחֹדֶשׁ,

כַּאֲשֶׁר נֶחְתַּם בְּשָֹרוֹ

בְּחֹתֶמֶת בְּרִית קֹדֶשׁ,

מְעַט יַיִן פַּעֲמָיִם

יִטְעַם בִּשְׂפָתָיִם.

מַקְהֵלָה:

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.

הֶחָתָן וְהַכַּלָּה

בְּצֵל קוֹרַת חֻפָּתָם,

כֶּעָשִׁיר כַּדַּלָּה

יִשְּׂאוּ כוֹס בִּרְכָתָם,

וּבְאוֹרֶךְ אַפָּיִם

הֵם שׁוֹתִים פַּעֲמָיִם.

מַקְהֵלָה:

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.

גַּם אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ

בְּיוֹם עֶבְרָה וָקָרֶץ,

עֵת שְׂבַע לַעֲנָה וָרוֹש

יֵשֵׁב מַר לָאָרֶץ,

בְּבִגְדֵי אֵבֶל פְּרוּמִים

יִשְׁתֶּה כּוֹס תַּנְחוּמִים.

מַקְהֵלָה:

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.

אֲחַשְׁוֵרוֹש הַמֶּלֶךְ,

עֵת שָׁתָה דַם עֲנָבִים,

עִם עָשִׁיר וָהֵלֶךְ

כְּטוֹב לֵב הִתְנָה אֲהָבִים,

וּבִסְפוֹת הָרָוָה

רָבְתָה בוֹ הָעֲנָוָה.

מַקְהֵלָה:

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.

הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא,

בְּלִיַּעַל וְזֵד יָהִיר,

חוֹמֶץ שֵׁכָר שָתָה

וְהֵכִין עֵץ לְבֶן יָאִיר:

לָכֵן הִגִּירוּהוּ

וְעַל הָעֵץ תָּלוּהוּ.

מַקְהֵלָה:

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.

הִתְאוֹשְׁשוּ הַחֲבֵרִים,

שְׁתוּ מִיֵּין הָרֶקַח,

כְּאֶזְרָחִים כַּגֵּרִים,

שְׁתוּ וְתוֹסִיפוּ לֶקַח,

כְּמִשְׁפַט הַבַּחוּרִים

בְּמִשְׁתֵּה יְמֵי הַפּוּרִים.

מַקְהֵלָה:

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.

הַכּוֹס לְפֶה פָּתוּחַ,

מָלֵא עֲסִיס רִמּוֹנִי,

בְּטֶרֶם יוֹם יָפוּחַ,

מַהֲרוּ עֲשֹוּ כָמוֹנִי,

הַשּׁוֹתִים שִׁכּוֹרִים

הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים.

מַקְהֵלָה:

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.