קוֹל מְנַסֵּר: הַחַרְגֹּל
מִבֵּין חָצִיר יִתֵּן קוֹל:
"צְאוּ, חַרְגֻּלִּים, צְאוּ כַּרְכֵּרוּ,
זַמְּרוּ לֵאלֹהִים, זַמֵּרוּ!
אִישׁ מִכֶּם בַּאֲשֶׁר יָכֹל –
בַּמְּצִלְתַּיִם וּבַמָּחוֹל!
אִישׁ בַּדֶּשֶׁא אַל יִסְתַּתֵּר, –
מִי כְּרָעַיִם לוֹ – וִינַתֵּר!
יַעֲנֶה כָּל־הַנִּמְצָא פֹּה:
בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ!
בָּרוּךְ אֵל שֶׁנָּתַן לָנוּ
אֶת־הַקַּיִץ וְשִׂמְּחָנוּ!
וְעָרַךְ לָנוּ מִשְׁתֶּה שָׁמֵן –
לְשׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן, אָמֵן!