בְּבַת-צְחוֹק שֶׁל יַלְדִּי וּבְחֵן מְגֻמְגָּם,

בְּמָאוֹר שֶׁל מַבָּט הַזּוֹרֵחַ מוּל אִמָּא –

עוֹלָה יַלְדוּתִי כַּעֲלוֹת מִן הַיָּם

עֲנָנָה – לְהִמּוֹג לֹא הִשְׁלִימָה…

זֶה שַׁחַר דְּבָרִים שֶׁכֻּסָּה בְּאָבָק,

נָתִיב רִאשׁוֹנִי שֶׁאָבַד בַּשַּׁלֶּכֶת.

מַעֲשֵׂה-נִפְלָאוֹת שֶׁל ינוּקָא רַב-מָג,

אֲשֶׁר לֹא לָמַד עוֹד לָלֶכֶת!

וְנִגּוּן הָעַצְבוּת שֶׁנִּגְנַב בְּהִרְהוּר

עַל דְּבָרִים יְדוּעִים שֶׁל הֶמְשֵׁךְ

וְשֶׁל פַּחַד –

נִבְלָע וְאוֹבֵד בְּקִסְמֵי הַגִּרְגּוּר,

כְּעֵין “אַבָּא וְאִמָּא” בְּיַחַד..

זֶה אֲנִי, זֶה אֲנִי הַמּוֹשִׁיט אֶת הַיָּד

אֶל הָאֵשׁ הַזָּרָה, הַקְּרוֹבָה, הַמּוֹשֶׁכֶת –

הֲנִכְוֵיתָ, יַלְדִּי? בֵּין הָאֵשׁ וְהַשַּׁד

דַּרְכֵּנוּ עוֹלָה וְנִמְשֶׁכֶת…

זֶה שַׁחַר דְּבָרִים, וְאַתָּה גִּלּוּיָם,

זֶה כִּתְרִי שֶׁשָּׁמַט בִּזְהַב תַּלְתַּלֶיךָ,

וְאֵינֶנִּי בּוֹכֶה. הֵן הַכֹּל מְקֻיָּם –

יַלְדוּתִי הַפּוֹסַעַת אֵלֶיךָ!