בַּעֲצִיצֵי-יְקָר, עַל דַּף חַלּוֹן פָּתוּחַ,
עָמְדוּ פְּרָחִים מְלָאכוּתִיִּים
בְּצַד פְּרָחִים אֲמִתִּיִים.
עַל גִּבְעוֹלֵי-בַּרְזֶל הֵם כִּרְכְּרוּ בָּרוּחַ,
בְּהַצִּיגָם לְרַאֲוָה
בְּגַנְדְּרָנוּת וְגַאֲוָה
נוֹי הַסִּלְסוּל וְהַצִּחְצוּחַ.
לְפֶתַע - טִיף-טִיף-טִיף! – הִתְחִיל יוֹרֵד מָטָר.
" אָנָּא, יוּפִּיטֶר, שְׁמַע קוֹלֵנוּ" –
פִּרְחֵי-הַמֶּשִׁי הִתְחַנֵּנוּ –
"הַפְסֵק-נָא גֶשֶׁם מְיֻתָּר!
הֵן מַעֲשָׂיו הֵם גֹּעַל-נֶפֶשׁ.
מַה תּוֹעַלְתּוֹ? מַה יֵּשׁ בּוֹ מִן הַטּוֹב?
הַבֵּט-נָא, בִּגְלָלוֹ אֵין לַעֲבוֹר בָּרְחוֹב:
בְּכָל מָקוֹם רַק בֹּץ וָרֶפֶשׁ".
אוּלָם אוֹתָהּ תְּחִנַּת-הַטֶּפֶשׁ
לֹא נִשְׁמְעָה – וְגֶשֶׁם רַב
צִנֵּן אֶת הָאֲוִיר, גֵּרֵשׁ אֶת הַשָּׁרָב.
קְָם לִתְחִיָּה הֲדַר הַטֶּבַע;
הַיֶּרֶק הָרָחוּץ חִדֵּשׁ אֶת בְּרַק הַצֶּבַע.
וְגַם פְּרָחִים חַיִּים עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן
לָבְשׁוּ הָדָר, מָלְאוּ שָׂשׂוֹן,
הִתְאוֹשְׁשׁוּ, הֶחְלִיפוּ כֹּחַ
וְנִתְבַּשְּׂמוּ מִשְׁנֵה-נִיחוֹחַ.
אַךְ הַפְּרָחִים הַמְזֻיָּפִים,
אֲשֶׁר נִדְמוּ כָּל-כָּךְ יָפִים,
כִּסְמַרְטוּטִים צָנְחוּ לְמַטָּה
וְהֻשְׁלְכוּ סוֹף-סוֹף אַשְׁפָּתָה.
שׁוּם כִּשְׁרוֹנוֹת אֲמִתִּיִּים
אֵינָם רוֹגְזִים עַל הַבִּקֹּרֶת,
מִי מִיָּפְיָם הַחַי הִיא לֹא תִּגְרַע אַף קֹרֶט.
רַק לִפְרָחִים מְלָאכוּתִּיים
מַזִּיק הַגֶּשֶׁם לַתִּפְאֹרֶת.