עֶרֶב מוּל יָם / יחיאל מר
© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.
כְּשֹׁךְ הַסְּעָרָה, וּמִשְׁבְּרֵי-הַלֵּב
שָׁבִים לִלְחֹךְ וּלְטַשְׁטֵשׁ אֶת עִקְבוֹתֶיהָ,
יֵשׁ אוֹר אַחֵר נִקְרָע, וּמִנִּקְרַת-הַכְּאֵב
תְּפִלָּה רַכַּת-נוֹצָה תְּלוּיָה עַל תִּקְווֹתֶיהָ…
וְעַיִן עֲיֵפָה שׁוֹתָה מְלוֹא-עוֹלָם,
הַיָּם פּוֹרֵשׂ מִשְׁטַח, לֵאמֹר: הַבֵּט וּרְאֵה נָא!
וְכָל שֶׁנִּשְתַּתְּקוּ שׁוּב מַשְׁמִיעִים קוֹלָם
בְּרֹן הָעֲלִיּוֹת – וְהַדְּמָמוֹת תִּבְכֶּינָה…
הָעֶרֶב הֶעֱמִיק יָפְיוֹ עַד לִפְחָדִים,
הָרַחַק הִצְטַלֵּל – וּצְלִיל נִמְתַּח גָּבוֹהַּ.
מִי נְטָעַנִי פֹּה בִּזְבוּל הַמְּעַטִּים
וְחֲסָדָיו1 עִמִּי לִרְאוֹת וְלֹא לִגְוֹעַ?
עוֹבֶרֶת נַעֲרָה, אֵי-מִי אוֹתָהּ שָׁלַח –
וְגַם דּוּגִית בַּיָּם הֵנִיפָה מִפְרָשֶׂיהָ…
הִנֵּה לִתְפִלָּתִי שְׁלִיחִים יָפִים כָּל כָּךְ!
– וְנֶאֶלְמָה אִתָּם אֶל עֵבֶר תִּקְווֹתֶיהָ…
-
לפי כללי הניקוד, היה צ"ל: וַחֲסָדָיו, הטעות במקור. ת.א. ↩