(אסף הלוי איש ירושלים)
ב 🔗
שָׁלַחְתִּי לָךְ, יָפָה, נִצָּנִים
עֲדִינִים, רַעֲנַנִּים כַּבֹּקֶר,
נִצָּנִים וְהֵם פְּרִי הָאַהֲבָה,
נִצָּנִים וְהֵם פְּרִי הָאָרֶץ:
עַל אַדְמַת הַמִּזְרָח צָמָחוּ,
תּחַת שָׁמַיִם שְׁמֵי כְנַעַן;
הִשְׁקֵיתִים מִיַּרְדֵּן, כִּנֶּרֶת,
אוֹר שֶׁמֶשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל נִקְטָפוּ,
חֻפֵּי הַגָּלִיל עַרְשָׂמוֹ;
גַּם רוּחַ הַלְּבָנוֹן עוֹדְדָתַם,
עוֹדְדָם רֹךְ טַלְלֵי גִּלְעָד.
מִגֵּיאָיוֹת שׁוֹמְרוֹן הָרָזִים,
הַלַּחַשׁ מֵהָרֵי אֶפְרַיִם,
סוֹד סוֹדוֹת מִתָּבוֹר, מִכַּרְמֶל,
תּוֹך כּוֹסָם, בִּדְמָמָה, לָחָשׁוּ-
וּבָחֹר בָּחַרְתִּי אוֹתָמוֹ
וְהֵמָּה נִצָּנֵי אַדְמָתֵךְ:
נְטִישׁוֹת הַגֶּפֶן
וּפִרְחֵי הַשּׁקֵד,
סַנְסִנֵּי הַתָּמָר
וְנִצָּנֵי הָרִמּוֹן,
פַּגֵּי הַתְּאֵנָה
וְזַלְזַל הַזַּיִת,
קְצִיעוֹת הַשּׁרוֹן
וְצִיצִים מֵחֶרְמוֹן - -
וְהֵמָּה רַעֲנַנִּים כַּבֹּקֶר,
מְלַחֲשִׁים “רָזִי-לִי רָז”…
מְמַלְּלִים וְרוֹמְזִים הַצְּפוּנוֹת,
סִתְרֵי הֶעָבַר מְסַפְּרִים;
יַגִּידוּ לָךְ שִׂיחַ הָאַהֲבָה
עָמֹק בִּלְבָבִי קִנֵּנָה,
וִיסַפְּרוּ מִמַּרְאוֹת הָאָרֶץ,
מֵעֵדֶן הַמִּזְרָח הַלָּז:
מֵאוֹרוֹת מַבְהִיקִים בַּיָּמִים,
מִכֶּסֶף הַנְּגֹהוֹת בַּלָּיִל,
מִתְּכֵלֶת הַזַּכָּה לָטֹהַר,
מֵאֲוִיר הָרַחֲמִים וּדְרוֹר!…
שָׁלַחְתִּי לָךְ יָפָה, נִצָּנִים,
נִצָּנִים וְהֵם פְּרִי הָאַהֲבָה,
נִצָּנִים וְהֵם פְּרִי הָאָרֶץ:
וְהֵמָּה רַעֲנַנִּים וְזוֹלְפִים,
רֵיחַ נִיחוֹחָם כַּשּׂדֶה
מְבֹרָךְ מֶגֶד הַטְּלָלִים,
מְבֹרָךְ שָׁמַיִם מִמָּעַל!
נָא קַבְּלִי מִזִּמְרַת הָאָרֶץ,
מִזִּמְרַת לְבָבִי וְשִׁירִי,
וּנְטַעְתִּים בְּגִנַּת לִבָּתֵךְ
וְשָׁתוּ לִרְוָיָה מִדָּמֵךְ…
הֲיִי שָׁלוֹם, הַיָּפָה, וּפְרָחִי,
כִּפְרֹחַ נִצָּנֵי אַדְמָתֵךְ!