אֱמֹר לָאוֹמְרִים "כָּלוּ עֲלוּמָיו –
וְעוֹד לֹא פָרְחוּ נִצֵּי כְרָמָיו,
וְקָצָר הַזְּמָן מִתֵּת רְצוֹנוֹ
וְתֵבֵל מִשְּׂאֵת הָרֵי זְמָמָיו,
וְכָל כּבוֹד בְּעֵינָיו קַל, וְנָקַל
הֱיוֹת כִּימָה וְעָשׁ תַּחַת פְּעָמָיו:
אֲשֶׁר הָפְקַד עֲלֵי הַר הַתְּבוּנָה
וְשִׂדֵּד אַחֲרָיו עִמְקֵי תְלָמָיו,
וְכִסּוּ כָל פְּנֵי תֵבֵל אֲמָרָיו
וְנָגַהּ אוֹר לְשָׁמָיו עַל לְשָׁמָיו.
וְלָכֵן מָאֲסָה נַפְשׁוֹ בְּנֵי אִיש
וּמָאַס הַזְּמָן – עַד כִּי חֲכָמָיו
וְעַד כִּי אוֹהֲבָיו חִלֵּל בְּרִיתָם
וְלֹא פָנָה אֱלֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמָיו" –
אֱמֹר לַפּוֹקְדִים עָלַי: עֲדֵי אָן
תְּרִיבוּן אִישׁ, אֲשֶׁר רַבּוּ חֲרָמָיו
וְשָׁכַח מֵאֲכֹל רֶגַע שְׁאֵרוֹ
וְעַצְמו, מֵאֲכֹל לַחְמוֹ וּמֵימָיו –
וְלֹא יִשְׁכַּח לְהַשְׁקוֹת עֵץ אֲהָבִים
וְלֹא יִמְנַע וְלֹא יִגְרַע גְּשָׁמָיו!
יְשַׁלֵּם הַיְדִידוּת בַּיְדִידוּת –
וְיַמְטִיר אֵשׁ מְלַהֶטֶת לְקָמָיו,
וְעֵת יִחַר לְבָבוֹ בָּחֳרִי-אַף –
שְׁחָקִים יֳרְעֲשׁוּ מֵעֹז רְעָמָיו.
וְלוּ רֵעַ יְהִי בוֹגֵד כְּנַחַל –
אֲזַי עִמּוֹ מְשָׁכוּהוּ זְרָמָיו,
וְגָדַל מִנְּשׂא פֶּשַׁע יְדִידוֹ –
וְלוֹ מֵאֵן לְכַפֵּר אֶת אֲשָׁמָיו.
וְאֵינֶנִּי כְּגֶבֶר יַעֲנֶה רַּךְ
וְיָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו:
וְיֶשׁ אִישׁ יַעֲמֹד לִפְנֵי אֲנָשִׁים
כְּמוֹ כֹהֵן אֱדוֹם לִפְנֵי צְלָמָיו.