שימו לב: לפניכם קובץ ללא ניקוד, שנועד לאפשר את מציאת יצירה זו על-ידי מנועי חיפוש גם כשהחיפוש בוצע ללא ניקוד.

אנא לחצו על הקישורית הזו כדי לעבור ליצירה עם הניקוד

_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

המנון לאור

מאת ג'ון מילטון

© כל הזכויות על התרגום שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

 

הוד לך, אור קדוש, יליד שמים, ראשית-אונם!

או קרינה נצחית אשר עם הנצחי

אקראך, אף לא אאשם? כי האלהים הוא אור,

ולא שכן בלתי-אם באור, בל גשת אליו,

מראש ומקדם – שכן אז בתוכך,

שפע מאיר מהויה מאירה, בלתי נברא!

או, האם בחרת שמוע: זרם-איתר זך,

אשר מעינו  מי יגיד? בטרם שמש,

בטרם שחקים, היית, ולקול אלהים,

כמו בשלמה עטפת

את עולם-המים הגובר, אפל ועמק,

נכבש נכבש מתהו ובהו, נעדרי סוף.

פניך אני שב ומשחר בכנף שבעתים עזה,

אחרי ברחי ממצלת-שאול, אם-כי רבת שהיתי

במדור האפל ההוא. ובעת מעופי,

בהנשאי דרך אפל תחתון ואפל בינוני,

ברננים, לא ידעם כנור-אורפיאוס,

שרתי על ערבוביה ולילה נצחי;

כי למדתני שכינת-השחקים להעז רדת

אל מורד החשך, ושוב עלות,

ואם יקשה ויפלא: אותך אני שב ופוקד במבטחים

ומנורתך – חיות ומלכות – ארגיש. אבל אתה

לא תשוב תפקוד העינים האלה, שוא תתגלגלנה

למצוא קרנך הנוקבת, ולא תמצאנה שחר;

נטף כה עבה, שלאנן, כבה את כדוריהן

או ערפול כהה אותם צעף. אך לא בעבור זה

אחדל נדוד במקומות, שם בנות-השיר אופפות

מעין צלול, וחרש מצל, וגבעה לפופת-שמש –

חולה אהבת שירה קדושה: ובראש

אותך, ציון, והנחלים גדויי-פרחים מתחת,

הרוחצים רגליך-קדש ובהמיה יזרומו,

לילה-לילה אפקד, וכן לפרקים לא אשכח

את השנים זולתי, שוו לי בגורל,

ומי יתן ושויתי להם בתהלת-שם,

העור תמיריס, ומאונידס העור,

וטירסיס ופיניאוס, נביאים קדומים.

אז מזוני – הגיונות אשר מאליהם יניעו

ספורות הרמוניות; כצפור הערה,

בחשכה תשיר, ובמחבא-צללים נסתרת,

תנעים מנגינת-לילה. כן עם השנה

מועדים ישובו; אבל לא אלי ישוב

יום או פעמי-נעם אשר לערב או בקר

או מראה ציץ רענן או ורד-קיץ,

או עדרי צאן או בקר, או פני-אדם אלהיים.

תחת אלה, ענן ואפל לא-ימוש

יקיפוני, מדרכי-אנוש עליזים

נתקתי, ותחת ספר-הדעת היפה

מתנתי היא ריקנות כללית

ממעשי-בראשית, לי נעקרו ונמחו,

וחכמה, שער אחד נעול בפניה כליל.

על כן, ביתר-עז, אתה, אור עליון,

זרח מבפנים, ואת הנשמה לכל כחותיה

הקרן. שם טע עינים. כל אד משם

נקה ופזר, למען אחזה ואספר

דברים, בל תשורם עין בן-תמותה.

 

מתוך "גן-עדן האבוד"

© כל הזכויות שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה