לתוכן הענינים

הֶרֶף שְׁאוֹן יָם

הֶרֶף, שְׁאוֹן יָם, עַד אֲשֶׁר יִקְרַב

תַּלְמִיד וְיִשַּׁק אֶת‑פְּנֵי הָרָב –

יַד אַהֲרֹן הָרָב, אֲשֶׁר שִׁבְטוֹ –

לֹא נָס נְעִים לֵחֹה וְלֹא חָרָב

לִמֵּד וְלֹא אָמַר לְיָדוֹ "רָב!"

הַיּוֹם אֲנִי מוֹדֶה כְנַף מִזְרָח,

כִּי מָחֳרָת אֶקֹּב כְּנַף מַעְרָב.

אֵיךְ יַעֲזֹב אִישׁ אֶת צְרִי‑גִלְעָד

אַחְרָיו – וְהוּא חוֹלֶה נְשׁוּךְ עַקְרַב?

אוֹ יַחלִיף אֶת‑צֵל עֲנַף עָבוֹת

בַּחֹם וּבַקֶּרַח וּבַשָּׁרָב?

חֵלֶף לְצֵל קוֹרַת נְוֵה הָרָב

צִלִּי – מְעוֹן קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב!

לתוכן הענינים