שְׁנִינָה / ר' יהודה הלוי
ו' מכתמים
בְּעֵת
נִרְפַּשׂ מְקוֹר הַשִׁיר וְנִשְׁחַת
מְאַסְתּיהוּ
וְנַפְשִׁי גָעֲלָה בּוֹ
וְאֵיכָה
גּוּר אֲרִי יֵט אֶל נְתִיבוֹ
וְשׁוּעָלִים
קְטַנִּים הִלְּכוּ-בוֹ.
איש
אחד כתב לרי"ה בית אחד על אודות
עזבו
את מלכת השיר ויענהו לאמר:
שְׁלֹמֹה
יֶאֱחֹז רָאשֵׁי דְבָרִים
וְיֹאמַר
כִּי אֲנִי מַשְׂכִּיל וּמַעְרִים
אֲחֵרִים
יֹאמְרוּ כִּי אֵין תְּבוּנָה
בְּקִרְבּוֹ
וַהֲלָכָה כַּאֲחֵרִים.
לֹא
נִקְרֵאתִי רַק נִקְרֵאתִי
וּבְמִסְפַּרְכֶם
לֹא אֶמָּצֵא
אִם
אֶפָּקֵד לֹא אֶפָּקֵד
אוֹ
אֶמָּצֵא לֹא אֵרָצֶה.
קְרָא
חָתָן כְּתָב אֶלְדָּד וּמֵידָד
אֲשֶׁר
הָיוּ בְּמִנְיָנְךָ חֲשֻׁבִים
שְׁנֵיהֶם
נִשְׁאֲרוּ בָעִיר לְבַדָּם
וְלֹא
יָצְאוּ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.
וְאֵין
בֹּאִי לְמֶרְחַצְכֶם לְרָחְצָה
וְלֹא
בוֹ אֶמְצְאָה נַחַת וְנָעִים
אֲבָל
לֵרֵד דְּמָעַי עַל מְרֵעַי
וְלֹא
יֵדְעוּ מְרֵעִים בִּי וְרֵעִים.
השיגו מכתב ידידו והוא במרחץ ואמר
וּמִיּוֹם
הַנְּדֹד הִרְבָּה פְצָעַי
אֲרוּכָה
מֵאֲנָה לִרְפֹּא נְגָעָי
וְאִם
אָבֹא לְמֶרְחָץ לֹא לְחַבְּשָׁם
אֲבָל
לִבְכּוֹת עֲלֵי דוֹדַי וְרֵעָי
וְרֹאַי
יַחְשְׁבוּ בִכְיִי רְחִיצָה
וְלֹא
יֵדְעוּ אֲשֶׁר אַזִּיל דְּמָעָי.