[בי הצבי בי אדוני] / יהודה הלוי
בִּי הַצְּבִי, בִּי אֲדוֹנִי,
יֵקַר בְּעֵינָךְ יְגוֹנִי,
פֶּן יִקְּרֵנִי אֲסוֹנִי.
אַט, אַט, אַט בְּדָמִי, / כִּי רַק בְּיָדָךְ שְׁלוֹמִי!
יֵרַךְ לְבָבָךְ לְנִדְכֶּה 5
יָצוּם לְזַעְמָךְ וְיִבְכֶּה
וּלְמַן רְצוֹנָךְ יְחַכֶּה,
מַן מַן מָן לְצוֹמִי / וּתְנָה שְׂכָרִי בְּיוֹמִי.
אִם תַּעֲלֹז עַל חֳלָיַי –
אֶשְׁטַח לְךָ אֶת לְחָיַי. 10
וַתַּעֲנֵנִי "וְחַיַּי!
אֵין, אֵין, אֵין בְּחֶרְמִי / רַק הַהֲרוּגִים לְתֻמִּי".
אָרִיב בְּנַפְשְׁי לְכִילַי:
לוּ יִפְחֲדֵנִי וְאֵלַי
יָשִׁיב שְׁנָתִי, וְאוּלַי 15
עָף עָף עָף בְּנוּמִי / יָבוֹא בְכֶפֶל חֲלוֹמִי!
אִם אֶשְׁאֲלָה צוּף שְׂפָתוֹ,
יַאְדִּים כְּשֶׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ –
עַד אֶחֱזֶה מִדְּמוּתוֹ
אֵיךְ, אֵיךְ, אֵיךְ אֲרַמִּי / יַהְפֹךְ דְּמוּתוֹ אֲדֹמִי! 20
שִׁירוֹ יְפַלַּח כְּבֵדִי
יָשִׁיר לְעוֹרֵר יְקוֹדִי:
"שַׁק פִּי וְרַב לָךְ, יְדִידִי – ,
בס, בס, בס בפמי / ודע סואדך, יא עמי"!