_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

תַּאֲוַת נָפֶש[1]

קלמן שולמן

לתוכן הענינים

 

תשוקה יקרה אֶל רב טוּב צָפוּן, הָטְבְּעָה בנפש האדם כל ימי צְבָאוֹ  עלי ארץ.  אמנם לא תשוקת המון העם הִנֶהָ:  לא תשוקת מְתִים מחלד אשר רק בחפצי חלד יסודה, לא תשוקת גבר יהיר השואף לנחול חֹסֶן וִיקָר ובכל אשר תשיג ידו לא נמלא עוד סִפְקוֹ, גם לא תשוקת תועי לבב המתאוים תאוה כל היום כי יָשֵׂם ה' סדרים חדשים לרגעים בתבל ארצו.  לא אחת מהנה ולא עוד רבות כהנה מגמת פני בזה, כי רק על תשוקה יקרה אשר תיקר גם בעיני ה', אשים דברתי, ורק עליה יריתי הגיון לבי בזה, והיא תִפָּרֵד לשלשה ראשים: א) כי יָהֵל אור הדעת על חשכת דרכינו.  ב) כי יוסיף לנו ה' עֹז ועָצמה בכל תושיה ומעשה הצדקה.  ג) כי נתענג על ה' ועולמנו נראה בחיינו.  ועתה אבאר את דברי באר היטב נגדה נא לכל קהל הקוראים:

א).  התשוקה כי יהל אור הדעת על חשכת דרכינו, תתנוסס בלב כל משכיל בהתבוננו כי אחרי עֲמַל כל חכמי לב לגלות את מִסְתְּרֵי התולדה, כִּסתה היא פניה בצעיף ותתעלף:  מי עלה על שְׁמֵי התולדה וַיֵרֵד?  מי ירד בעמקי תהום מצפוניה וַיָעַל?  מי אסף רוח קדשה בחפניו?  מי יודע סתרי תעלומות העתיד?  מי גִלה פני לבושו?  מי יודע מה יֵלד בימים יֻצרו?  מי בא עד נִבכי מבוכות ים הנצח ובחֵקר שפוני צפוניו מי זה התהלך?  מי יודע עצם נפש האדם ורבבות חליפות רגשותיה עם צבאות פליאות תכונותיה ופעולותיה?  הה!  הנפש הזאת נְוַת בית חמרנו היא וממנה תוצאות חיינו, ואין אתנו יודע עד מה מדרכיה ומחביון הליכותיה!  הוי, נעו מעגלותיה ונעלמו מעיני כל חי! – .  מי מכל חכמי הרזים אשר לא יתנגפו רגליו באבני נגף בכל ממלכות התולדה בת השמים, ומי יביא לבב חכמה לישר רבבות הדוריה ומעקשיה ולשום הֶעָקֹב למישור והרכסים לבקעה? – מי האיש אשר לא נכספה גם כלתה נפשו למצוא את החידות הנפלאות האלה? –   מי לא יתעצב אל לבו בראותו כי אביר התולדה סך בדלתים את הים הגדול הזה, ועל גבול בינת אדם הקים מְצֻדות ויאמר עד פה תבואי ולא תוסיפי? –  מי לא יחלה חולת אהבת האמת לדעת את נפשו שוכנת בתוכו, מאין היא באה ולאן היא הולכת?  מי היא?  ומה היא?  ומה היא התבל אשר הֻטלה בה לעבדה ולשמרה? – הה!  הלא ידאב לב כל משכיל דורש אלהים בצָללו במעמקי ים החכמה ותחת דְלוֹת פנינים יעל חרס בידו?  ומי זה לא יחשוק תשוקה עזה כי יהל אור הדעת על חשכת דרכיו?

ב).   התשוקה כי יוסיף לנו ה' עז ועצמה בתושיה, צפונה בנפש כל גבר חכם בידעו כי אין בו כח להשיג את תעודתו תחת השמש, כי קצר קצרה ידו לעשות תושיה ככל אשר ה' דורש ממנו, ופרי צדקתו אך פרי כחש הנמו.  הה!  מי האיש אשר לא יאנח בשברון מתנים בראותו כי נפשו המשכלת חֵלק אֱלוֹהַ ממעל רֻתְקָה בבית חֹמֶר נִתעב ונֶאלח אשר בחזקת היד יעצור מרוצתה אל בית אביה, יטביענה בִיוֵן מצולה ויכביר עליה עבטיט!  כל ימי התהלכו בארץ, יאכף עליו פיהו לֶאֱרַח לְחֶבְרה עם חֲשֻכִּים סתומי עינים וערלי לב להביא טרף לביתו, והם הם יַמריצוהו לְקַצֵץ את כנפי רוחו המתאמצת לשוב אֶל עָל, וּלְדָבְקָה אֶל גַבֵּי חֹמֶר גַבֵּיהֶם – וגם הדגול מרבבה אשר יצלח לְרַד לפניו שפעת מחַבלי נפש ההם, הה!    גם הוא לא יעצר כח לבנות כמו רמים מקדש הצדק, כי חרוצים ימי חיי הבלו, מספר ירחיו, ירחי שוא, חֻצצו, ובטרם תעז ידו לבַצע את מַעבָרו, יקדמוהו מוקשי מות ויורידוהו דומה אֶל עַם עולם – .  והעולה על כֻּלם להדאיב נפש כל יְרֵא ה' וּלְשַבֵּר לב כל חכם מִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן, הוא הנסיון אשר יורנו לדעת כי טוּבֵנו ברע יתבולל, ובכל ארחות חיינו כחסרי לב נתהולל.  במעגלי המַדָעִים, יַתעונו אורות מַתְעִים, ובכל יּשֶׁר וצדק יְסֻפַּח גם חרול וחדק.  בכל דרכינו הישרים, מְעֻוָת לא נוכל לתקן, ובכל מעללינו התמימים, חסרון לא יוכל להמנות.  כל אשר נוסיף לחפש דרכינו ולחקור, כן נמצא כי עוד אנחנו רחוקים מהמטרה אשר הציב לנו ה' בתבל ארצו, וכל אשר נְגַבֵּר חיָלים במסִלות צדקה, כן תחזינה עינינו כי עוד רחקה הצדקה ממנו – ומי זה האיש אשר לא יכסוף כי יגער ה' בכל שטן הנצב לו לשטנה בדרך, ויוסיף לו עֹז ועָצמה בתושיה לבעבור יגיע אל המטרה הישרה אשר למענה יְצָרוֹ יוצרו! – .

ג)  התשוקה כי נתענג על ה' ועולמנו נראה בחיינו, גם היא תשוקה יקרה ובלב כל ישר באדם תנוח.  אמנם כן כי גן עדן הארץ לפנינו, מלאה כל שכיות חמדה וכל משכיות לבב, אך לפתח גן עדן זה רֹבֶצֶת השחת עם להט חרבה המתהפכת.  על שרשי רגלינו יתחקו חרשי משחית, סביב יבעתונו בלָהות, בַּלְהוֹת תלאות נוראות, ורבבות צִבאות בלע ירדפונו בלי חשך להשמידנו מתחת שמי ה'.  כל אשר נשמה באפו יכרע ירבץ תחת המון פגעים רעים המתנכלים להשבית מאנוש זכרו, ואין קץ לכל נגעי בני אדם תחת השמש!  ומי זה האיש אשר לא יתאוה תאוה לנוח לימי צרה, לימי עבָרות, לשֶבת שלאנן ושליו מספר ימי חייו, לשבוע שמחות, לחזות בנֹעם ה' ולחיות כחיי השמים על הארץ! – .

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה



[1] פרייא נאך ריינהארד