[לכבודו של יצחק אבן-מהאג'ר] / יוסף אבן-ברזל
אֵשׁ נוֹצֲצָה כִּבְרַק / לַיִל
בְּכוֹס תָּאִיר,
מִנּוֹזְלֵי מִזְרָק
/ כַּף אוֹחֲזוֹ יָאִיר!
לֵב נֶחֱלָה נֶחְפָּז
/ לִמְצֹא צֳרִי מַדְוֶה,
חֶמֶר כְּעֵין אוּפָז
/ צַק לוֹ לְפִי מַרְוֶה,
מֵעַל כְּלִי מוּפָז –
/ פָּתִיל בְּאֵין מַטְוֶה,
לֹא מִשְׁבָא הָעְתַּק, / כִּי
מִשְּׂדֵי בָצִיר,
טַעְמוֹ כְמָן יִמְתַּק – / וִיהִי
לְמַרְפֵּא צִיר!
לֵיל הַנְּדוֹד חָשְׁכִּי, / לֵיל
– לֹא לְטָשָׁהוּ
סַהַר, וְאֶת דַּרְכִּי / עַד
בּוֹש נְטָשָׁהוּ.
הַאִם, צְבִי, מַלְכִּי / בִּכְלוּא
חֲבָשָהוּ?
וַיֹּֽאמְרוּ: לֹא, כִּי / פַחַד
לְבֵשָׁהוּ
נֶגֶד פְּנֵי יִצְחָק,
/ שַׂר זָהֳרוֹ בָהִיר,
לַשּׁוֹאֲלִים יִצְחָק, / וּלְהַעֲנִיק
מָהִיר!
אָמִיר יְפֵה קוֹמָה,
/ עָב טַל בְּיוֹם צָמָא,
דִּבְרָֽתְךָ חַמָּה,
/ מִשְׂרָֽתְךָ אֵימָה,
עַל הַזְּמָן רוּמָה
/ לֵאמֹר: "אֲנִי חוֹמָה",
כִּי יָד לְךָ שׂוּמָה
/ עַל מַעֲלוֹת כִּימָה.
דּוֹדי קְרַב וּרְחַק – / אוֹר
זִכְרְךָ יַזְכִּיר,
הֵילֵל בְּרוּם שַׁחַק
/ מִי לִי אֲשֶׁר יַכִּיר?
אִמְרוּ לְכָל הֵלֶךְ,
/ יִיגַע בְּעַד חֶפְצוֹ,
מִשּוּט בְּכָל פֶּלֶךְ / בֵּית
אַחֲוָה לִמְצֹא,
אֶל מִשְׁכְּנוֹתָיו לֵךְ / וּבוֹא
מְלוֹן קִצּוֹ,
וּכְלֵי נְדוֹד הַשְׁלֵךְ, / כִּי
נָעֲמָה אַרְצוֹ.
דע קטעך אלאפק
/ יא אוג אלצדר
אערג עלי יצחק
/ סליל מוהאגר!