רם ויעל

על פי

שעקספער

לתוכן הענינים

מכתב אל המעתיק

וויען חמשה עשר באב תרל"ח

את דעתי שאלתני על אודות העתקת המחזה הנפלא ראמע ויוליא, שיר השירים להאהבה כאשר כנוהו יודעי טעם, ואשר אתה בטוב טעם שִׁניתָ שמו לרם ויעל, למען גם שם עברי יקרא עליו, אחרי אשר בלבוש עבר אשר הלבשתו לא יכירהו איש כי לא ידי עברי כוננוהו, ידי עברי המדבר בשפת חוזיו ומפליא לעשות כמהם בניבו, את דעתי תשאלני ואותה הלא לך לדעת גם בטרם שאלתני, כי לא נכחד ממך כי אעריץ את שם החוזה הנעלה יוצר איתיאל ורם ויעל ויתר חזיונותיו (אשר אני תפלה כי יזכו גם המה לְהִכָּתֵב עברית) ואקנא בהבריטאנים, כי להם הוא, ואם אין אתנו מפליא לעשות כמהו, הנה אשגיב פֹּעל אדם ישר, אשר יקריב עתו ועמלו לעשות אך חסד את שפתנו העלובה, עלובה על ידי מחרפיה ועוד יותר עלובה על ידי רֹב אוהביה, אשר ישליכו עליה שקוצים באהבתם אותה הרבה יותר מאלה שיבזו צלמה, כי אלה ישטו ויעברו וסר צלם מעליה והיא תוסיף להפיץ נגוהות ואלה עליה יסובו ורקדו במחולות סביבה ובאבק רגליהם יכסו פניה עד כי תהי לזעוה, ואיך לא אכיר מעבדי האיש אשר עֹז בידו להראות יפיה וחנה לעיני כל, אשר קסמים בידו לשים בפי שעקספיר החוזה דברים כדברי ישעיהו הנביא, ורעיונות החוזה לא בכבדות יעברו על דל הנביא ודברי הנביא כלבוש ילבשו עשתונות החוזה כפי כתנתם יאזרום. וכל אלה הלא כבר ידעת, כבר הגדתי והשמעתיך, כי אך אתה הוא האיש אשר בידך להביא את הַיֳקר הזה אל בית אוצר שפתנו וכבר בקשתיך והתחננתי לפניך כי כה תעשה, כי אם לא אתה תעשה זאת אין אתנו יודע לעשות זאת כמֹך, ואת ברכתי ותודתי אתך לך מקרב לבי בעד הברכה החדשה הזאת כאשר ברכתיך אז בהביאך מנחת אתיאל, כי פעלך זה לא נופל מפֹעל ההוא ואולי עוד נעלה עליו.

ואולם אם בכל אלה לא אקח עלי העבודה להוציא את הספר הזה לאור ולקרוא שמי על ההעתקה אל תתמה; הן שמעת דברי הנרגנים, אשר תחת לברך אותך על פֹעל כפך ואותי על כי עוררתיך לפֹעל היקר הזה, התמלאו יחד עלינו וישימוך אותך ואותי למשל, כמו לוא שוחה עמוקה כרינו יחד לעמנו ובה יפלו ולא יקומו האבות והבנים יחד, ואף אלה אשר אבדה האמונה ונכרתה מלבם אף המה אחזו בקרדום האמונה לחפור בו עפר לְעַפֵּר לעומתו ונהי יחד כחוטאים, ומה איפו אוסיף להביא עצים להגדיל המדורה?

אבל אל תדמה בנפשך כי מיראתי לנפשי פן יפגעו שנית עזי נפש בכבודי לכן זחלתי ואירא מקרוא גם שמי על ספרך, לא זאת! אני כבר הסכנתי לשמוע שריקות החצים אשר יורו בי בעלי חצים כאלה והמה יעברו ממני והלאה ובי לא יגעו גם לא אשים לב אליהם, אך ידעתי נאמנה כי לא כאשר דברו במרמה וישימו בי חטאתך כן הוא באמת כי אם להפך, אתה עוני תשא, לוא יצאת בפעם הראשונה במערכת הסופרים ולי לא נתת יד כי אז קרבוך כמו נגיד, כל אלה אשר עתה יריעו תרועה גדולה עליך ועלי, כי אז גם בקשו קרבתך וישימו כבוד תהלתך בתקותם כי יבֹא יום וגם אתה תשלם להם כפעלם ואף אתה תרים להם קרן ותודה אותם כאשר הודו אותם המה. הן בהציגך כף רגלך על מפתן שפה עבריה בלי ספק תבחר דרך כהניה, להודות ולהלל לכל מי שיודה ויהלל. אולם בהתחברך אלי, איש ריב ומדון ברבי עקיבא וחבריו ובבן מנחם וסיעתו, אשר לא ישא פנים להמהללים ולא יֵחַת מפני המחללים לכן גם אתה עוני תשא וגם אותך יציבו למטרה לחציהם, וכאשר קצרה ידם למצוא מגרעות בפעלך לכן יבקשו מומים בך - ומה לך לעורר עוד חמת נקם? וזאת היא שנתנה בלבי למשוך ידי מספרך זה, בן יקיר לי במאד מאד, ואם טובה תהיה לך אהבתי המסתרת לפעלך זה, הנני אומר לך, כי שש הייתי מאד מאד בקראי את ההעתקה הנפלאה הזאת ומקרב לבי ברכתיך וכן אברך אותך גם בימים הבאים, וכן יברך שמך כל אוהב ציון ויכיר מעבדך, כי אחד מראשי הבונים הנה הנך בשערים האלה וישאר לזכרון לעד לדור.

אוהבך הנאמן

פ. סמאלענסקין.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה