_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

אנתולוגיה

שלמה שפאן

© כל הזכויות שמורות.  מובא ברשות בעלי הזכויות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

השם "אַנתולוגיה" הוא שם ציורי ופירושו "לקט פרחים".  בראשיתו הונח שם זה לאָספי שירים יווניים, בייחוד אֶפיגרמות.  האנתולוגיה הראשונה נתחברה על-ידי משורר יווני, מליאגרוס, שחי בארצנו, בגדר העתיקה, במאה הראשונה לפני ספירת הנוצרים.  האנתולוגיות הראשונות פרחו במיוחד בספרויות של עמי המזרח, הערבים והפרסים.  יש מי שרוצה לראות גם את ספר "תהילים" שלנו כאנתולוגיה, אולי האנתולוגיה העתיקה ביותר.  האנתולוגיות הקלאסיות מכוונות בעיקר לדברי פיוט.

לאנתולוגיה בתורת "מבחר" של יצירה יש תפקיד כפול, בהתאם לחומר שהיא מכנסת בתוכה.  אם האוסף נוגע לספרות העבר, הרי תפקידה של האנתולוגיה הוא תפקיד של "כינוס" ושל "חתימה".  האנתולוגיה רוצה לשמר את הטוב ואת המעולה מיצירת העבר ולהגישו בצורה נוחה, מתוקנת, הולמת את טעם הדור.  שהרי אל ה"מקורות" עצמם, היינו ליצירה במקורה ובשלמותה, אין הקורא הרגיל מגיע, אין רוחו כשרה לכך, אין זמנו מספיק לכך.  באנתולוגיה ניתן "מבחר" מכתבי סופר אחד, או מיצירה של תקופה, או מסוג ספרותי מסוים, ועל-ידי כך נעשים ה"בירור" בשביל הדורות וקביעת הערכים, קביעת הנוסח, מעין "חתימה".  אמרנו "מעין" חתימה, ולא חתימה ממש, כי אם אין הלקט מקודש, באות עבודות חדשות ומרחיבות, משפרות ומתקנות – הכול לפי צרכי קהל הקוראים ולפי טעמו של המלקט.  כן יכולה לבוא האנתולוגיה "השירה העברית בספרד ובפרובנס" של ח. שירמן אחרי "מבחר השירה העברית" של ח. בראדי.

תפקיד אחר יש לאנתולוגיה מספרות ההווה, מן היצירה החיה, השוטפת.  כאן לא הכינוס, השימור, החתימה הם מטרת הלקט והמבחר, אלא להפך, הגרוי, הדחיפה אל עֵבר היצירה ויוצריה, ההפניה אל המקורות, אל השלם.  אנתולוגיה מיצירת ההווה מתכוונת לעורר תיאבון אצל הקורא, שיחזר אחרי שאר יצירות של היוצר שמצא חן בעיניו, או אחרי יצירותיו בשלמותן.  תפקידה של אנתולוגיה כזאת תפקיד של יצוג, של הצעת היכרות ראשונה לשם הרחבתה והעמקתה בעתיד.

דורנו הוא דור של מעבר ושל חילוף משמרות ביצירה העברית, וגם דור של תחיית היצירה ופריחתה בכל השטחים, דור שהצרכים התרבותיים-העבריים נתרחבו וגדלו בו במידה מרובה מאד.  אין איפוא פלא שדורנו עשיר גם באנתולוגיות מכל המינים.  מקצתם של ילקוטים אלה באו לשם התפקיד הראשון, היינו לשם סיפוק הצרכים בבירורם וכינוסם של ערכי הדורות שעברו והגשתם בכלים מתוקנים ובצורה נאותה.  הם ממלאים תפקיד השכלתי-חינוכי בשדה החינוך הלאומי; ומקצתם האחרת של ילקוטים ואנתולוגיות באה לשם יצוגה ופרסומה של היצירה העברית החיה, או לשם ריכוז חומר מובחר סביב אחד הנושאים או העניינים הקרובים לרוח הציבור ומעניינים אותו.  סוג אחרון זה של ילקוטים – דופק האקטואליות פועם בו בחזקה.

לא מעטות הן גם האנתולוגיות מספרות העמים, היינו ילקוטים של דברי תרגום מספרות אחד העמים, או מכתבי סופר מפורסם.  ילקוטים אלה נעשו בעיקר בחיקוי לספרויות הלועזיות, אבל יש בהם משום הוכחה ברורה לצרכים התרבותיים של המוני הקוראים, שגדלו והתרחבו ותובעים את סיפוקם ואת מילוים.

גם הספרות המסורתית שלנו ידעה אנתולוגיות – אמנם לא בשם הלועזי הזה – שבאו לספק צרכי קיום מצוות תלמוד-תורה, או לשם הרחבת הדעת בלימוד מדרש ואגדה.  כאלה הם "תיקון ליל שבועות", או הילקוט המצוין "חוק לישראל", הנותן סדר לימוד לכל ימי השבוע מכל מקצועות תורה שבכתב ושבעל-פה, נגלה ונסתר.

האנתולוגיה "מבחר המסה העברית" שנערכה על ידי חברי יעקב בקר ועל ידי היא, דומני, הנסיון הראשון והיחיד לתת אוסף של דברי עיון ומחשבה בספרות העברית החדשה, החל מתקופת ההשכלה.  ילקוטים של דברי עיון מן הספרות העתיקה ומספרות ימי הבינים ישנם אחדים.  תפקידה של אנתולוגיה זו הוא בעיקר תפקיד של "יצוג".  בסדר כרונולוגי עוברים בספר כמעט כל הוגי הדעות וכל כותבי הפרוזה העיונית בספרות העברית החדשה, עד ימינו.  עבודת הלקט והבירור היתה לא מעטה כל עיקר.  עצם הגדרת הנושא גרם לא מעט קשיים, כוונתי לקביעת הקטעים, המאמרים, והחיבורים המתקרבים לסוג ה"מסה"; סוג זה הגדרתו בכלל אינה קבועה, גווניו מרובים ביותר, ובעברית לא טופח כמעט לגמרי.  באנתולוגיה כזאת צריכה להיות ברורה המטרה, או המטרות וכאן היו באמת מטרות אחדות: הבלטת התפתחותה או השתלשלותה של התימטיקה בספרות העברית, התפתחות הסגנון העברי, התפתחות הצורה של המסה, וכאמור – עבודת הבדיקה, הלקט, הבחירה, הניפוי; כל זה דרש יגיעה מרובה, חוץ מקצת בקיאות ביבליוגרפית.  כמה וכמה סייגים שהעורכים קבעו לעצמם, כגון הימנעות מדברים שנאמרו רק לשעתם מבחינת האקטואליות, הימנעות מביקורת ספרותית – הוסיפו לא מעט לקשיי הליקוט.  לפי מה שהספר נתקבל בקהל, יש לשער שמילא צורך תרבותי מסוים בזמננו.

שונה היא האנתולוגיה "מחשבות ודעות", שעיקרה ריכוז חומר סביב נושאים מסוימים, תרבותיים-כלליים ולאומיים, ומטרתה חינוכית-השכלתית.  כאן עמדו לפני עיני העורכים: חשיבות הדעות ומקוריותן, צורות ההבעה ויסוד העשרת הרוח שיש בחיבורים השונים. גם בעבודה זו הושקע מאמץ לא קטן של שיקול-דעת לבחינת הדברים מתוך האספקטים השונים.

© כל הזכויות שמורות.  מובא ברשות בעלי הזכויות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה