_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

דרישת שלום עגומה מקיבוץ יהודי מבודד

אברהם שמואל שטיין

© כל הזכויות שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לתוכן הענינים

פורסם ב-"דבר", 21 ביולי 1959

"אפשר חלק מועט מיהודים אלה יחזיק מעמד ביהדותו, אולם כל מנהיגי היהודים בהונגריה עמם שוחחתי היו בדעה אחת, שנגזרה עליהם כלייה לאומית קשה לשער כיצד עשויות הקהילות בחו"ל למנוע גסיסתו של שבט יהודי זה" –

אלה דברי-הסיכום של סופרו המיוּחד של "ג'ואיש כרוניקל" (מיולי) שחקר את מצבם ומעמדם של יהודי הונגריה. לאחר קריאת הדברים דומה עליך, שהסבך הטראגי של הגולה המודרנית בלבושה הבולשביסטי הגיע כאן למיצויו.

מקורות-יניקה עממיים-לאומיים, תרבותיים-עבריים לא פיכו גם בימים כתיקנם ביהדות זו, שראשיתה, אולי, מגולי ירושלים. התבוללות מזה ואדיקות קנאית מזה ציינוהָּ. בין שתי המלחמות הרעיף עליה טל ציוני-חלוצי. אך הנה בא החורבן הנאצי וכילה בגוף ובנפש, ואת רוב הצעירים השמיד. אחר-כך בא משטרו של ראקושי והכביד אכפו. והסופר מטעים, שעד היום רבה החרדה מהיסודות הריאקציוניים והצוררים במדינה זו, שהם בלבד עשויים לשמש תחליף לדיקטטורה הקומוניסטית.

מכאן, ההסתגלות מאונס למשטרו של קאַדאַר, שהוא נוח מקודמו. מניסטריון הדתות מקיים את הרבנים המעטים, משלם אף את שכרו של יו"ר הקהילה מר סוש – והוא, באָנסו, משמש שופר אפולוגטי. והוא הדין בפקידיו. אכן, אנסוּת ופחד. זו האוירה. "בשבילנו אין ישראל קיימת" -  הכריזו באזני סופרו של "כרוניקל". ומסך ברזל חוצה בין יהודים לבין נציגות ישראל.

מניינם של יהודי הונגריה, פחות מ-100 אלף. רובם הגדול בבירה, ומיעוטם בדברצין, מישקולץ, פשטו סגד (שם מצוי בית-הכנסת המפואר ביותר באירופה). קיימים מוסדות-חינוך דלים מועטים – תלמוד תורה ושריד הסמינר התיאולוגי המפורסם. אחת לחודש – שידור של רבע שעה בנושא דתי (בעברית והונגרית). ועלון חדש, עלוב של הקהילה "אוי אֵלאֵט". אלה חיי הרוח והתרבות היהודיים. רבים מאוד נזקקי הסעד מחו"ל.

וההתבוללות האדומה, המתנכרת והמבודדת את השבט היהודי התשוש הזה מאחיו וממולדתו, טורפת בו. ואין מושיע. לעת-עתה.

בתערוכת שלום עליכם בניו-יורק

הנערכת מטעם הספרייה העירונית מצויים מוצגים שונים, ובכללם הוצאות שונות של כתביו, תצלומים, מכתבים וכו'. כגון: העיתון היידי הראשון "קול המבשר" בו פירסם שלום עליכם את שיר הערש: "נומה בני" (בשם המושאל "שולמית"). תרגומי כתביו באנגלית, צרפתית, הולנדית, ספרדית, פורטוגזית, רוסית (לפני המהפכה ואחריה). תיאור לווייתו בעיתונות הזמן. תצלומים מהמחזות כתביו.

במוסף של "טאָג" פורסמו תצלומי השערים של קונטרסי ההסברה הציוניים של שלום עליכם, דבריו בקשר לציונות ולקונגרס וכן תצלומיו עם ביאליק, רבניצקי, מרדכי בן הלל הכהן ואחרים.

יהודיה – אשה פרופסור ראשון בפרינסטון

האשה הראשונה שזכתה בקתדרה של פרופסור באוניברסיטת פרינסטון – היא המדענית והסופרת חנה אראנדט.

פליטה מגרמניה שהיגרה ב-1940 לארצות-הברית. ראשית דרכה – מרצה באוניברסיטת שיקגו. זמן מועט אחר-כך יצא מוניטין גדול לספריה-מחקריה על "מקורות הטוטליטריות".

ילידת האנובר. השתלמה בהיידלברג. עם עלות הצורר לשלטון נמלטה לפאריס. נתקרבה לציונות ופעלה בעליית הנוער. שימשה עורכת בהוצאת שוקן, וטיפלה במיוחד בתרגום כתבי ברוד וקאפקה לאנגלית ובפירסום כתביהם של סופרים יהודיים-גרמנים שהנאצים גזרו עליהם כליה. ועם זאת עיתונאית מעוּלה ופוריה, שזכתה בפרסים.

*

ונפקוד בזה זכרה של אשה יהודיה שניה, ילידת פיוטרקוב (פולין) שהיתה מטובי חלוצי הלוחמים למען הדמוקרטיה, זכויות האשה והילד ושחרור הכושים באמריקה – ארנסטין רוז[1], שזה מקרוב הועלתה דמותה בספר ותוארו מערכותיה השונות.

העיתונים באמריקה משבחים את המחבר, שהשכיל לתת בטוי לחלקה הנכבד של המהגרת היהודיה בעיצוב חייה של הייבשת. בת הרב בעיירה היתה, ושמה פוטובסקי. בת ט"ז נתמרדה בהוריה שהשיאוה לצעיר שלא כלבבה – ועקרה מביתה. הגיעה ללונדון, דבקה ברוברט אוון והיתה לשותפתו בפעולתו. ובבואה לאמריקה פתחה במערכה ציבורית נמרצת לשווי-זכויות האשה והעובדת, לביטול עבודת ילדים, לשחרור הכושים. בגבורה, עמדה נגד הסתת החוגים הריאקציוניים ועיתוניהם. ואכן, זכֹה זכתה שמלחמתה לתיקונים, לשיפור ולקידמה הדליקה לבבות, הביאה פירות שאושרו בחוקים והיו לעוּבדות חיים.

מה שונים דרכה והישגיה מגורל אחותה, בת זאַמושץ', רוזה לוכסמבורג, שנרצחה בגרמניה.

רחשי חרטה באינטליגנציה הספרדית

לא מעט נכתב בשנים האחרונות על רגשי-החרטה המפעמים בלב ספרדים – סופרים, היסטוריונים, מדינאים – ביחסם ליהודים. נשמעים קולות רבים הדורשים "התפייסות" עם העם שגורש ועוּנה במוקדי האינקביזיציה. במדריד הוקם מוסד לחקר תולדות היהודים בחצי האי האיברי, המוציא לאור כתב עת מדעי "ספרד". ואף-על-פי-כן – מציינים עיתוני היהודים באמריקה הלטינית – ספרד היא עד היום קנאית בקתוליות ואיבת-יהודים לוהטת במעמקיה... "ספרד הולכת מדחי אל דחי מאז גירשה את המאוּרים והיהודים" – כתב הסופר הנודע בלאסקו איבאנז.

מוטיבים מחיי היהודים, תולדותיהם ויצירתם, תופסים מקום נכבד בעולמו של הסופר הספרדי הפורה והמכובד קאניסינוס אסאנס[2], ידיד נאמן לישראל. תירגם, בין היתר, את שיר השירים, כתבי פלאביוס, ועתה הוא עומד להוציא לאור, לדבריו, מחקר רחב על תנועת החסידות, בה הוא רואה "פראנציסקאניות יהודית מודרנית, שיצרה ספרות מופלאה, קדושה, עשירה והומאניסטית". אלא שאין הוא מוצא בספרד מו"ל. "האם חיים המול"ים בספרד בתקופת טורקבמאדה?" – שפך הוא מרי שיחו באזני עיתונאים יהודים.

העלה בתיאור דמותו של נורדאו (שהכירו באורח אישי), ושל ביאליק, פרץ, זאנגוויל, יעקב קואֶרידו מהולנד, ארמנד לונל, י. גורדין ואנסקי ורבים אחרים. במחקר על האנטישמיות הוא מבחין בין ה"אנטישמיות האורתודוכסית של דוסטוייבסקי", לבין זו ה"אֵטרודוכסית" (האפיקורסית) של ניצ'ה ועד ל"שנאת ישראל האופורטוניסטית" של משומדים למיניהם.

אין לדעת, אם זורם דם יהודי בעורקיו. אימרה עממית ספרדית טוענת: "תגרד עורו של ספרדי ויתגלף כומר, מאורי או יהודי"... ואולם, אין ספק, שקאניסיוס אסאנס הוא ביטוי לספרד המתחרטת על פשעי עברה, חדור הוקרה עמוקה לרוח ישראל והתפעמות מיצירתו, שרשמיה עמוקים בחייו ובכתביו.

 

© כל הזכויות שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1] Erenstine Rose and the Battle for Human Rights, by Juri Shul. NY 1959

[2] Rafael Cansinos Assens (1964-1882) – משורר, סופר, מתרגם ומבקר ספרותי ספרדי