_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

עשרים שנה למגבית היהודית המאוחדת

א"ש שטיין

© כל הזכויות שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לתוכן הענינים

פורסם ב-"הפועל הצעיר" 20 אפריל 1958

מלאו עשרים שנה למגבית היהודית המאוחדת בארצות-הברית, ובצדק מציינים עיתוני היהודים, שתולדותיה שלובים וארוגים בתולדותיו של הקיבוץ היהודי באמריקה בעשרים השנים הללו. ואולם חָרותה היא המגבית עמוק גם בחיי העם היהודי, ולפי הדינים-וחשבונות שפורסמו זה מקרוב, נעזרו על-ידה בשנות פעולתה שנים ומחצית המיליון נפש, בישראל ובתפוצות ובאמריקה עצמה.

הסכום העצום, כולו פרי התנדבות מרצון, של 1000 מליון דולר, הושקע בפעולות עזרה ושיקום ובנייה מחוץ לגבולות ארה"ב. על חלקה של המגבית בקידום מפעלנו בארץ – למותר להכביר מלים.

ראשית פעולתה של המגבית לאחר המלחמה התרכזה במחנות פליטי-השואה בגרמניה. ואולם, אין מקום במפת הפזורה הנתון בסכנה ובמצוק, שאין המגבית נחלצת לעזרתו, וארוכה הרשימה – תימן, מרוקו, תוניס וכו'. וקודם כל, ראוי לציין חלקה במימון עלייתם של מאות אלפי עולים לישראל.

המגבית היהודית המאוחדת משותפת לג'וינט ולסוכנות היהודית, ובכל קהילות אמריקה (מחוץ לניו-יורק) מנהלת היא פעולות באמצעות מוסדות הצדקה המאוחדים, ובדרך כך מקיפה היא את כל השכבות של יהודי אמריקה. היא המעניקה לסוכנות היהודית 85% מכלל הכנסותיה, והיתר מוצָא לצרכים יהודיים בעשרים ארצות ומעלה, באמצעות ג'וינט (שהגביר בזמן האחרון עזרתו לפליטי מצרים והונגריה).

בראשה של המגבית המאוחדת עומדים אישים כאדוארד ואַרבורג, ויליאם רוזנואַלד ומוריס ברנשטיין, שאינם נמנים עם התנועה הציונית, ואולם אין מטיל צל של ספק במסירותם ונאמנותם למטרותיה. ואין ספק, שהתורמים רוחשים אמון מלא בהנהלתה של המגבית. הועד הפועל של המגבית מונה 54 חברים, הועד המנהל – 18 חברים ו-18 סגנים; שליש הנציגים הם ממוני ג'וינט, שליש מטעם "יוניטד פאַלסטיין אֵפיל" (ציונים) ושליש – הקהילות.

במלאת עשרים שנה לקיומה משמשת המגבית קופת הסעד והעזרה המרכזית של העם היהודי, הנושאת בעול כל צרכיו, לרבות בניין הארץ. והיא, אולי, – בתנאים של היום – הביטוי הנאמן ביותר לאחווה יהודית ועזרה לישראל של גדול קיבוצי היהודים בעולם.

 

פליט יהודי – מאילי ייצור המכונות החקלאיות

ידוע לכל חלקם הגדול – החורג לאין-שיעור מחלקם באוכלוסיה – של יהודי אמריקה במשק, בתרבות ובחיי המדינה של ארצם. אולם ידועה פחות תרומתם של פליטי השואה שחלק מהם הגיע לחופי היבשת החדשה לפני שנים מועטות. הללו, לא זה בלבד  שהפיחו רוח-חיים יהודית בישוב היהודי-האמריקאי הותיק, אלא אף גילו יזמה חלוצית בתחומי פעילות כלליים של המדינה, מהם שהתנחלו על הקרקע, מהם שהקימו מפעלים לתפארת ומהם שתרמו לקידום המדע באמריקה.

ואחד מהם הוא מרק רויטמן, יהודי יליד רוסיה, פליט ההשמדה הנאצית, שהיה לאחד מגדולי יצרני המכונות החקלאיות בעולם.

זה מקרוב הוא אירגן תערוכה של מכשיריו החקלאיים על פני איזור-שממה במדינת אריזונה – ששים קרונות ואוירונים רבים הביאו למקום את הטרקטורים, הטורבינות, מכונות קציר, דיש, איסוף כותנה ועוד ועוד. נתכנסו סוחרים רבים, בנקאים, משקיעים, וכמובן נציגי חקלאים, כדי לחזות במיכון החדיש והמעולה. פעולתן של המכונות הודגמה בשטח.

הוא התחיל בייצור טרקטורים בקנה-מידה קטן ולימים רכש חברה גדולה יותר שעמדה על סף פשיטת הרגל. ובדרך כך התחיל לבנות את "האימפריה" העצומה שלו, ושיקע בה אוצרות של מרץ, העזה, מעוף דמיון. והצליח.

הוריו נמלטו בילדותו מרוסיה שלאחר המהפכה ונתיישבו בדאנציג. למד בגרמניה ובצרפת, השתלם בהנדסה. ב-1939 נמלט לארה"ב. שירת בצבאה. לאחר שחרורו נשאר קשור בארצות שנהנו מעזרת אמריקה, ובייחוד בפעולות לשיקום חקלאותן – ואז הכיר לראשונה את הטרקטור. בתפיסתו המופלאה הציע שכלולים במכונה והתחיל מגייס מומחים – וסופו שעבר לייצור עצמי, והקים את בית החרושת לטרקטורים ("אמריקן טרקטור קורפוריישן") בפורט וויין, מדינת אינדיאנה, שגדלה ונתרחבה והתפתחה. בידיים ריקות התחיל מרק רויטמן, והיום הוא מגדולי הייצרנים של מכונות חקלאיות בעולם.

כומר שחזה את מדינת היהודים לפני 100 שנה

העיתון היהודי באוסטרליה "די יידישע פאָסט", פירסם תעודה רבת-עניין (שהועתקה גם לעיתונים לועזיים), בכומר נוצרי ממלבורן שחזה לפני כמאה שנה את תקומתה של מדינת היהודים.

ב-1862 נערכה במלבורן אסיפה של הקהילה היהודית הזעירה, שמטרתה היתה – איסוף נדבות לצורך בניית בית-כנסת בירושלים. באסיפה זו השתתף גם הכומר-התיאולוג הנוצרי ד"ר קארנס. טען הוא, שימי שלטונה של תורכיה במזרח הקרוב ספורים, רוסיה לא תזכה בארץ-ישראל, משום התנגדותה של אנגליה, צרפת – משום התנגדותן של רוסיה ואנגליה. לא נותר אלא מוצא אחד – חידוש קיומה של מדינת היהודים בארץ ישראל.

וכאן ראוי להעיר – מוסיף "די יידישע פאָסט", שעיתון המתבוללים היהודיים בוארשה "יוטשאנקאַ" (השחר, גיליון 30 במאי 1862), הגיב אז בחריפות על טענותיו של הכומר ושפך עליו קיתונות של לעג... ודברי-שטנה אלה – מעיר העיתון היהודי-אוסטרלי – לא מעטים משוללי ציון מעלים עליהם גֵירָה עד עצם היום הזה...

 

ידיעות שונות

תערוכות יצירות אברהם מאפו, במלאת 150 שנה להולדתו, נערכה בסמינר התיאולוגי היהודי בניו-יורק. בתערוכה – 28 ספרים וכתבי-יד של מאפו, לרבות תירגומיהם לאנגלית, גרמנית, לאדינו, יהודית-פרסית, רוסית ויידיש.

ליום מרד גיטו וארשה, 17 באפריל, הוציא הדואר הפולני בולי זיכרון. על הבולים – דיוקנותיהם של צעירה וצעיר יהודיים אוחזים ברובים, דרוכים לקרב במרצחים הנאציים.

לרוב הערכה זכה בארצות-הברית הצייר היהודי האר דניאלס, יליד פולין, ששם לו למטרה להנציח על הבד את העיירה היהודית במזרח-אירופה. שלא בדומה לשאָגאָל – מציינים העיתונים – סגנונו ריאליסטי מובהק. זה עתה זכה בפרס ראשון על תמונתו "ריקוד מִצווה".

מנהל "אורט", ד"ר מ. א. בראודה, מסר על פעילות נרחבת של החברה בהקניית הכשרה מקצועית ליהודים בפולין. כן הוכנס לימוד מקצועות בשבעה בתי-ספר.

ישיבה-קולג', מוסד ראשון מסוגו, בנוסח המקובל בארצות-הברית, נפתח ביוהנסבורג. לפני הצהרים נלמדים לימודי היהדות, ואחרי הצהרים – לימודי החול.

© כל הזכויות שמורות.  החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה