_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

35 שנות מחקר יהודי – ייוו"א: ווילנה – ניו-יורק – תל-אביב

א"ש שטיין

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות בו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

 

פורסם ב"הפועל הצעיר" שנת 21

 

ברלין של שנות העשרים היתה מרכז יהודי נכבד, ואכסניה חשובה לחלק מפליטי האינטליגנציה היהודית מרוסיה שנמלטה מאימת הכָּרֵת הלאומי של מהפכת אוקטובר וחרדותיה. בתחנת-ארעי זאת חיו, פעלו ורקמו חלומותיהם סופרים (ד. ברגלסון), משוררים, עסקנים, היסטוריונים, אנשי-מדע יהודים – צבירה של אנרגיה לאומית שחיפשה לעצמה אפיק חדש לאחר השבר והשברון. ומתוכם עלה היוזמה לכונן מרכז לחקר יהודי, ליתר דיוק – לחקר היהודים והיהדות בהווה, היינו ב-150 השנים האחרונות, תחום שהוזנח על-ידי חוקרינו. וברלין של אותם הימים שימשה גם, מרכז רוחני זוטא ליצירה העברית ("אשכול", "רימון", "העתיד" ועוד).

אך בודדים מן היוזמים שרדו בחיים, ובכללם יעקב לשצ'ינסקי ואליעזר שטיינברג (מרכז פעולת התרבות של הקונגרס היהודי העולמי בלונדון), ואחרים נפטרו לעולמם כאביגדור צ'ריקובר, נחום שטיף, ד"ר י.נ. שטיינברג (ששימש קומיסר לענייני משפטים בממשלת לנין), זליג קלמנוביץ, זלמן רייזין ועוד.

ההתחלה היתה בברלין עם הפרסומים הראשונים, החדשים של החקר הסטאטיסטי-סוציולוגי של י. לשצ'ינסקי. ואולם,  עד מהרה נתכונן מרכז גדול ומסועף לחקר היהודים בוילנה, באווירה רוחנית-תרבותית הולמת – "יידיש וויסנשאפטלענער אינסטיטוט" [מכון המחקר היהודי], מעין אקדמיה ממש, ולה חוקרים ואספיראַנטים, מאספי-חומר וקורספונדנטים וסניפים ברחבי התפוצה, ארכיון וספריה מרכזיים ועוד. ואכן, בפרק זה, למן 1924 ועד ל-1939, הניב ייוו"א יבול מבורך בחקר יהודי-מדעי שערכו קיים ועומד.

ובינתיים בא החורבן, ייוו"א תקע יתדותיו בניו-יורק, ועלתה בידו להציל חלק ניכר מאוצרותיו. הארכיון שלו מונה למעלה משני מיליון יחידות, והספריה – מאתיים אלף כרך, וכן אסופות נדירות של תמונות, מיסמכים ותעודות, תצלומים ועוד. הוא ממשיך בעבודת החקר, בפרסום הוצאותיו הפריוֹדיוֹת [עתיות] ומחקרים הסטוריים, דמוגראפיים, כלכליים, סוציולוגיים, לשוניים ועוד, חלקם באנגלית. למותר לציין, שאווירת ניו-יורק אינה אווירתה של וילנה, ותחושה של בדידות פוקדת לא אחת את עסקניו ופעיליו וחוקריו של המכון: למי אני עמל?

הרגשה זו עמדה בדבריו של יעקב לשצ'ינסקי, בפתיחתה של התערוכה הנאה של פרסומי ייוו"א בתל-אביב, מטעם סניפה הפעיל המרכז חבר שוחרים,  שנפתחה על-ידי הסופר היהודי אברהם ליס וכן איש-התרבות משה מורגנשטרן (התערוכה היא מאוֹספוֹ הפרטי). ומכאן – ההצעה, להוציא-לאור בתירגום לעברית מפרסומי ייוו"א, שעיקרם חקר חיי היהודים מאז המהפכה הצרפתית הגדולה, לתועלתם של דור המשכילים והיוצרים בישראל. בדרך כך תוענק גם לעושים במלאכה בניו-יורק התחושה, שיש שכר לעמלם, טעם ועניין אקטואלי בו.

מכל מקום: ברכתם הנאמנה של כל שוחרי תרבות עמנו מלווה את מוסד-החקר היהודי המרכזי החשוב בניו-יורק, שרבים הנהנים מפרי עבודתו המדעית (וכותב הטורים האלה, זכה, ערב החורבן, להיות מפעיליו וקיבל מענק-מחקר ממנו).

עצת-אחיתופל של מלומד אנגלי

סערה גדולה עורר זה מקרוב באמריקה הביולוג-החוקר הבריטי הנודע יוליוס האקסלי, שפתח במסע-הרצאות לצמצום ו"תכנון הילודה". שאלה זו שנוייה במחלוקת חריפה מבחינות שונות – לאומיות, דמוגרפיות, מוסריות ודתיות – בין הקתולים והפרוטסטנטים, אולם שייכות עמוקה לה גם ליישוב היהודי באמריקה, ולעם היהודי בכלל.

לדעתו של הביולוג הבריטי צפוייה לאנושות ולתרבות כלייה-ממש, אם יימשך קצב הריבוי הטבעי העולמי, שעלה אשתקד כדי 47 מיליון, והוא גדל והולך. אין גירסה זו חדשה, כמובן, אלא שמטעמים שונים היא הֶחריפה בארצות תרבות שונות (ואף ביבשות-ענק כהודו וסין, הנחשלות והמפגרות). והנה, כדי למנוע ירידה תרבותית, עוני ומצוק, מטיף הוא לקביעת חוקים להגבלת הילודה.

עיתוני היהודים באמריקה שוללים בתכלית השלילה את הנחותיו ומסקנותיו, הן מטעמים אובייקטיביים, הן מטעמים לאומיים-יהודיים – וגם דתיים. ורבים המצביעים על כך, שאדרבא, הכרח חיוני הוא לעם ישראל (וליישוב) לפְרות ולרבות, ובייחוד לאחר הטבח הנורא האחרון.

ומוזר הדבר, כי הביולוג הבריטי, המבסס את הטפתו הרעשנית על טעמים "מוסריים", אינו שוכח  להטיל חצי-רעל בעם היהודי ובמדינת ישראל.

"אין זה מעשה מוסרי, כאשר מדינת ישראל פועלת להגדלת אוכלוסייתה, שכן יש בכך משום לחץ על מקורותיה הטבעיים, וכן מעורר הדבר את איבתם של שכניה הערביים".

אכן, די במשפט זה, כדי להצביע על טיבו של "המוסר הפוליטי" של האקסלי. "טאָג" הניו-יורקי מטעים, שהאקסלי טוען בהרצאותיו, כי על מדינת ישראל לא רק לצמצם את הריבוי הטבעי של יהודיה, אלא גם לנעול את שעריה בפני עולים חדשים. כל זה, לטובתה, כמובן... ולמען הצדק והקידמה...

לא כאן המקום להרחיב את הדיבור בנושא זה. יצויין רק, שרבים חוקרי-החברה היהודים, בתפוצות ובישראל, המצביעים בדאגה רבה דווקא על צמצום הילודה והריבוי הטבעי של היהודים – הן בעִקבֵי השפעות-חוץ, הן מחמת הפסקת-הריון, נשואי-תערובת ועוד. ברור, שעצתו של האקסלי ליהודים היא עצת-אחיתופל. וליישוב במדינת ישראל – סכנה.

אגב: השאלה נתעוררה באמריקה גם מצד אחר – מצדה של וועדה לענייני סיוע-חוץ שהמליצה, בין היתר, על צמצום הילודה בארצות מפגרות. ראשי הכמורה הקתולית הגיבו בחריפות, ושורה של מדינאים – בכלל זה מועמדים אפשריים לנשיאות – נאלצו לנקוט עמדה בשאלה המעוררת ויכוחים סוערים בחברה האמריקאית.

הכמורה האנגלית נגד האנטישמיות

וועידה מיוחדת במינה, לדיון בדרכי המלחמה נגד המגיפה האנטישמית והניאו-נאצית וגילוייה השונים באנגליה, קוימה זה מקרוב בלונדון, בהשתתפותם של ראשי הכנסיה וביוזמתה.

ההחלטה החשובה ביותר שנתקבלה בוועידה זו – להוקיע בציבור – באמצעות דרשות בכנסיות, באסיפות-עם ובפרסומים מיוחדים, את הגילויים הגזעניים והאנטישמיים, המערערים את הסובלנות הדתית שהיא "מסורת מקודשת באנגליה ובמושבותיה".

 

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות בו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה